איז'אקוב ז'אני

יעקב היה נער מחונן שכתב שירים, צייר והצטיין בלימודיו. הוא חלם להיות רופא אבל יותר מכל רצה להגיע לישראל ולהתיישב בה. אמו נעתרה לו רק בגיל 17. הוא הגיע לארץ דרך מרסיי שבצרפת. היה אחד ממגויסי גח"ל (גיוס חוץ לארץ) אשר באו ארצה עם הפתח השערים ב-1948. בהגיעו לארץ נשלח לקיבוץ דפנה.

שבת 12 ביוני 1948 אשר נחשבה בכל הארץ כיום הפוגה, היה יום קשה בקיבוץ דפנה. האויב הפר באופן גס את הסכם שביתת הנשק ובשעה 10:30 פתח בהפגזה כבדה בכיוון עבסיה ותל-אל-קאדי לסירוגין. הלוחמים נקראו לעמדותיהם וכעבור רבע שעה עם התקרב אוטובוס למחנה, הפנה האויב את כל פגזיו לעבר הקיבוץ ומספר פגזים פגעו בו עם העצרו.. הם גרמו למותם של אברהם ז"ל שרץ להזהיר את האוטובוס ושל איז'אקוב אשר ליווה את התגבורת שהגיעה באוטובוס.

ב-13 ליוני לאחר חצות הובלו לקבורות אברהם ואיז'אקוב בבית הקברות בדפנה.