חסר רכיב

יעקב ברלינגר

יעקב ברלינגר
תאריך לידה: 23.3.1915
תאריך פטירה: 17.6.1946
  יזכור
בן הנרייטה ואברהם. נולד ביום ה' בניסן תרע"ה (23.3.1915) בכפר פופנלואר שבבאוואריה, גרמניה. אביו היה מורה בבית הספר היהודי של הקהילה הקטנה. 
בהעדר ילדים יהודים בני גילו בסביבתו הקרובה גדל יעקב כילד בודד אך עשוי לבלי חת ונמשך אל הטבע. כפי שסיפר אביו, "כל עץ וכל גדר לא היו גבוהים מדי בשבילו, כל מקווה מים או תעלה לא היו לו עמוקים מדי". 
בגיל ארבע-עשרה עבר עם משפחתו לגור בעיר. רצון הוריו היה שבנם יגדל בתורה ויהיה רב ומורה, אך יעקב נמשך לבית-ספר חילוני ואמנם החל לבקר בגימנסיה במינכן. כאן בא במגע ראשון עם תנועת הנוער היהודית, ובהתאם לחינוכו הדתי בבית הוריו הצטרף לאגודת "עזרא", הקשורה לתנועת "המזרחי". אחר זמן קצר דבק יעקב ב"תנועת הנוער הגרמנית הסוציאליסטית" שבה האמין כי תביא גאולה לאנושות וגם לעמו. יעקב נתייתם מאמו בהיותו בן 16 שנה. כדי לקנות לעצמו מקצוע החל ללמוד חשמלאות והתכונן ללימודים בפוליטכניון, אבל שלילת זכויות היהודים בגרמניה בשנת 1935 סיכלה תכניתו זו.
בשנת 1936 יצא להכשרה חלוצית בחווה חקלאית שליד העיר אוגסבורג. ב1937- הועבר להכשרה בדנמרק, ובאותה שנה עלה ארצה עם חברתו. את צעדיו הראשונים עשה בפלוגת הקיבוץ בנס-ציונה, ובהמשך מאורעות הדמים התגייס לעבודה בגדר הצפון. אחר-כך היה עם העולים לקיבוץ דפנה, מקום שם ניתן לו הסיפוק לעבוד במקצוע החשמלאות, וכפי שמספרים חבריו "היה עושה לילות כימים בתיקונים ושיפורים של תחנת הכוח הקטנה ותכנן תכניות להקמת המכון לחשמל... לא מצא מנוחה עד שהפעילו" יעקב היה חבר "הגנה" ובמסגרת זו עבר קורסים לדאיה ולחובשות. והפעיל את הקשר האלחוטי בקיבוצו. בנוסף היה פעיל בחוג הדראמאטי. 
בדפנה הקים משפחה ובן נולד לו, נדב, שאליו היה קשור באופן מיוחד. כשגוייס לפלמ"ח שירת יעקב כחובש פלוגתי ובשעותיו הפנויות תרם גם מנסיונו כחשמלאי. 
אור לי"ח בסיון תש"ו (16/17.6.1946) נערך מבצע "ליל הגשרים", שבמסגרתו יצאו יחידות פלמ"ח לפוצץ אחד-עשר גשרי כבישים ומסילות ברזל בשמונה מקומות בארץ על מנת לנתקה מן הארצות השכנות. יעקב החובש יצא עם יחידת פלמ"ח לפוצץ שני גשרים, גשר הרכבת וגשר הכביש, שנטו על נחל אכזיב. היחידה נתקלה באש שירו נוטרי הגשרים וארבעה-עשר לוחמים נהרגו: שלושה-עשר מתוכם, ויעקב - אשר רץ להגיש עזרה ראשונה לחבריו שנפגעו - ביניהם, נהרגו כשהאש פגעה בחומר הנפץ שנשאו אתם וגשר הרכבת נהרס על הלוחמים שתפסו מחסה בין עמודיו. 
הוא הובא למנוחות בקבר אחים בבית העלמין שבחוף הכרמל. הניח אשה, בן ואב..במכתבו האחרון לאביו כתב: "מחובתו של האדם, החי את חייו בהכרה שלמה, לתת מחייו לזולת... תמצא ניחומים בזאת שבנך ידע את תפקידו וידע לשם מה הוא נלחם". ולאשתו כתב: "תגדלי את נדב למעשים טובים כי רק הטוב לעולם יעמוד ורק למענו כדאי לחיות". קיבוץ דפנה פירסם לזכרו חוברת והקים "מפעל לתרבות הגוף יד השלושה" - יד זכרון לשלושה חברי דפנה חללי מלחמות ישראל שיעקב היה אחד מהם. רשימה לזכרו פורסמה גם בחוברת "מערכות". בשנת תשכ"ח (1968) הועברו עצמותיהם של י"ג חללי הפעולה לקבר שנכרה בלב האנדרטה שהוקמה לזכרם במקום נפילתם.
חסר רכיב