קיבוץ דפנה
קיבוץ דפנה
חסר רכיב

עלי דפנה 1033

04/12/2005

עלון קיבוץ דפנה מספר 1033 תאריך 05/04/04

לחברים ולתושבים שלום,

   עלון 1033 מוגש לכם באיחולי חג שמח .

  

·     חג הפסח – מילון מונחים

·     בקהילה – דו"ח הנהלת קהילה ומידע בתחומים שונים.

·     מדור מכתבים למערכת

·      מדור שדות משפט בנושא  פנסיה

·     כתבה מענינת ועדכנית בנושא שיוך דירות

·     מידע מהתנועה הקיבוצית

·     ברכות

                                                            העורך

לפני כשלוש מאות שנה הפליגה לעולם החדש אוניה

 ושמה "מייפלאואר ."היה זה מאורע גדול בתולדות אנגליה

 ואמריקה. אבל תאב אני לדעת, אם יש אנגלי אחד,

היודע בדיוק אימתי הפליגה אוניה זאת; וכמה אמריקאים

יודעים זאת; היודעים הם כמה אנשים היו באותה אוניה ומה

היה טיבו של הלחם שאכלו בצאתם.

 

 והנה לפני יותר משלושת אלפים ושלוש מאות שנה לפני

הפלגת "מייפלאואר", יצאו היהודים ממצרים, וכל יהודי

בעולם, ואף באמריקה וברוסיה הסובייטית יודע בדיוק באיזה

יום יצאו:  בחמישה עשר בניסן. וכולם יודעים בדיוק איזה לחם אכלו היהודים:  מצות.

 

ועד היום הזה אוכלים יהודים בכל העולם כולו מצה זו

בחמישה עשר בניסן באמריקה, ברוסיה ובארצות אחרות,

ומספרים ביציאת מצרים ובצרות שבאו על היהודים מיום

שיצאו לגולה והם מסיימים בשני מאמרים:

השתא עבדי, לשנה הבאה בני חורין. השתא הכא, לשנה הבאה בירושלים.

 

 

 

דוד בן גוריון

מתוך נאום בפני ועדת החקירה של האו"ם 1947

 

תודה למרים רייט על נכונותה לסייע בהוצאת העלון בערב החג.

 

 

חג הפסח – מילון מונחים

 

אפיקומן


המחצית הגדולה של המצה האמצעית משלוש המצות שבצלחת הסדר. לאחר בציעתה מוחבאת כזכר לצידה שצררו בני ישראל בצאתם ממצריים. יש מניחים את האפיקומן על הכתף להמחיש את זכר יציאת מצרים. נהוג שהילדים מנסים לגנוב את האפיקומן ודורשים תמורתו מתנה.
הגדה של פסח
קובץ מדרשי חז"ל, קטעים מן המקרא, ברכות מזמורים ושירים שנערכו כדי לספר ביציאת מצרים בליל הסדר. ההגדה החלה להתעצב בתקופת המשנה לאחר חורבן בית שני. המתכונת המוכרת לנו היום התעצבה כנראה בתקופת הגאונים.  (מהמאה השביעית לספירה והלאה)
הגעלת כלים
כלי אוכל מהיום-יום בהם משתמשים בפסח עוברים צחצוח והרתחה. על פי רוב ישנה בבתים יהודיים מערכת כלים מיוחדת לפסח, המאוחסנת במשך השנה.

 

שמות החג


חג הפסח
לזכר הפסיחה שפסח הקדוש ברוך הוא על בתי אבותינו במצרים בעת מכת הבכורות.
חג המצות
לזכר המצות שאפו בני ישראל משום שלא הספיק בצקם להחמיץ כשהיו צריכים לצאת בחיפזון ממצרים.
חג האביב
חל בתקופת האביב. נהוג בו טקס העומר המציין את תחילת עונת הקציר. בפסח מחליפים את ברכת הגשם בברכת הטל בתפילת שמונה עשרה.
חג החירות
מבטא את גאולת ישראל והיציאה מעבדות לחירות.
חודש ניסן
מופיע במקרא (שמות י"ב) כראש חודשים, נקרא גם חודש האביב.

חמץ
קמח או מאפה שהחמיץ ותפח.
בדיקת חמץ
טקס חיפוש פירורי חמץ, לאחר נקיון הבית. יש הנוהגים להשתמש בנוצה ובנר או בפנס לחיפוש הפירורים. הטקס נערך עם חשכה בערב הקודם לחג.
ביעור חמץ
ניקיון של כל שרידי החמץ וכל פירורי מאפה בבית. החמץ הנמצא מובא לשריפה בבוקר של ערב פסח.
מכירת חמץ
על מנת שלא יצטרכו לזרוק מלאי חמץ בפסח - בעיקר סוחרים ובעלי עסקים - נמכר החמץ באופן מאורגן לגוי ומוצא מרשות היהודי למשך הפסח. בסוף החג משלא שילם הגוי עדיין את חובו, מוחזר החמץ לבעליו.

 

 

 

ליל הסדר
מתקיים בלילה הראשון של החג, זכר לליל השימורים ביציאת מצרים. המשפחה מסבה סביב שולחן ערוך ומספרת ביציאת מצריים, מעבדות לחירות של בני ישראל.

סדר שני
בחוץ לארץ נהוג לחוג סדר שני בלילה השני של פסח, כחלק ממנהג "יום טוב שני של גלויות" הנהוג בכל שלושת הרגלים.
מצות
מאפה מקמח שלא החמיץ או תפח, לזכר הבצק שלא הספיק להחמיץ כשבני ישראל יצאו בחיפזון ממצרים.
 עומר
בט"ז ניסן היה נהוג להניף עומר מן השעורה שנקצרה זה עתה. המנהג חודש בהתיישבות העובדת בימינו. מיום זה נהוגה ספירת העומר, שבעה שבועות עד לחג השבועות.
 קערת הסדר
משמשת כתשמיש קדושה וזוכה לעיצובים אמנותיים, עליה מונחים מספר פריטים סמליים:
זרוע
" עצם צלויה, זכר לקרבן הפסח שאינו נאכל אלא צלי"
ביצה שלוקה
זכר לקרבן חגיגה - קרבן הנהוג בשלושת הרגלים - שהוקרב בעת העלייה לרגל ". כמו שהביצה מתבשלת ומתקשה כך ישראל: כאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ".
מרור

חסה וחזרת: מסמלות את הטעם המר של השעבוד במצרים.
חרוסת
בליל של פירות כתושים ומתובלים סמל לטיט בו בנו אבותינו במצרים.
כרפס
עלה סלרי או תפוח אדמה, אותו מטבילים במי מלח.
שלוש מצות
אחת לאכילת מצה של מצווה, אחת ל"כורך" עם מרור, ואחת לאפיקומן. לאחר שבוצעים את האמצעית לאפיקומן, עדיין יש שתיים שלמות כ"לחם המשנה", זכר למנה הכפולה של המן שנאכל במדבר ביום השישי.
 קמחא דפסחא
מנהג לגבות מראשית חודש ניסן "מעות חטין" מן הציבור. התרומה מחולקת לעניי העיר, איש איש לפי צרכיו לחג.
שבת הגדול
השבת הסמוכה לפסח, בה נהוג לדרוש בציבור ולקרוא חלק מן ההגדה כהכנה לפסח.
שיר השירים
נהוג לקרוא את מגילת שיר השירים בשבת החלה בשבוע הפסח.

חג שמח


  בקהילה

 המידע נמסר ע"י תמר

 

·               הנהלת קהילה מיום שני 29 במרץ 2004

החלטות:

א. אתר אינטרנט בדפנה – הכנה לדיון באסיפה

1. הנהלת הקהילה תביא לאסיפה לדיון ציבורי פתוח את נושא התקשורת המקומית לצורך הגדרה מחודשת של מטרות העלון ואתר האינטרנט, ככלי תקשורת מקומיים וקביעת כללים להפעלתם.

2. הנהלת הקהילה ממליצה לאסיפה לאשר הפעלת אתר אינטרנט אשר ישרת את הקהילה ואת ענפי הקהילה. הפעלת האתר תהיה בהתנדבות.

3. הנהלת הקהילה מציעה לסגור את פורום הדיונים במתכונתו הנוכחית.

 

ב. הלבנת מבנים

 1. יהודה בן יהודה הציג בפני הנהלת הקהילה את הפעולות שעושה הועדה למען סיוע לחברים בהשגת היתרים לבניות פרטיות בלתי חוקיות שנעשו בדפנה בעבר.

2. לאחר שיסתיים המהלך הנוכחי לא תהייה הועדה מחויבת יותר בסיוע לחברים בהשגת היתרים לבנייה פרטית.

 

ג. מימון פרויקט שיוך דירות.

1. עלות הפרויקט, בתכנון של שנתיים ויותר, מוערכת ב- 470,000 ₪.

אנו מעריכים כי השנה נצטרך כ- 300,000 ₪ למימון הפעולות המתבצעות כבר: תכנון חלוקה למגרשים בביצוע "יעד אדריכלים", עבודות מדידה, ליווי המטה לשיוך דירות ויעוץ משפטי.

הנהלת הקהילה קיבלה את הצעת הצוות והיא תובא לאישור האסיפה:

א.      לצורך מימון שוטף של הפרויקט ייגבה היטל חודשי מיוחד, פרוס על פני כ- 20 חודשים לפחות, בשיעור של 150 ₪ לכל משק-בית בעל זכאות לשיוך. (סה"כ 167 בעלי זכאות).

ב.       מימון הפרויקט יחול גם על היורשים של חברים שהלכו לעולמם לאחר היום הקובע, כולל על יורשים שאינם מתגוררים בדפנה. ובכל מקרה מי שלא ישתתף במימון השוטף ייגבה ממנו התשלום בסוף התהליך.

ג.        ייפתח כרטיס ממוחשב בהנה"ח על שם כל משק בית זכאי לשיוך.

ד.       תפתח קרן בבנק, שאליה יועברו סכומי הגבייה בפועל. הקרן תנוהל בנפרד מהתזרים השוטף של הקהילה.

ה.      הנהלת הקהילה תפעל למציאת מקורות למימון הפרויקט שלא מהתקציב השוטף של הקהילה.

 

2. אושרה בקשת זהבה קופרמן לשכור חדר לצרכי אומנותה. (חדר ביטחון מצפון למרכז הלימודי).

תמר אחראית להביא לדיון בהנהלה הצעה אשר תסדיר נוהל השכרת מבנים של הקיבוץ לאמנים.

3. השכרת מבנים ליזמויות: קוסמטיקה - פאני חיימוביץ', סדנת טקסטיל: רינה צור.

תמר אחראית להביא להנהלה הצעה שתגדיר כללים אחידים לגבי כל מי ששוכר מבנה של הקהילה לצורכי יזמות. 

4. מפגש אופנועים – דפנה 2004  מוזמן: אלעד קוטון.

הנהלת הקהילה מברכת על היוזמה לארגן בדפנה בחג השבועות (25/26 במאי 04) מפגש אופנועים ארצי. היוזם:  אלעד קוטון ומסייעים בידו גיא פייגלסון ואחרים.

הנהלת הקהילה הציגה בפני אלעד קוטון, נציג המארגנים שורה של התניות וסייגים לקיום האירוע; השגת כל האישורים הנדרשים מצד הגורמים הממשלתיים והאזוריים. המארגנים מתחייבים לשיתוף פעולה מלא עם אנשי הנוי של דפנה, והבטיחו לבצע את כל הפעולות הנדרשות למזער במידת האפשר מפגעי רעש ולכלוך. 

 

 

·       חיוב נסיעות נהג-בית בכרטיסים "ישנים" של פנסיונרים

 

חברים ""פנסיונרים" שמחזיקים עדיין בכרטיסי פנסיונרים יחויבו בשני ניקובים לנסיעה. זאת בשל העובדה שהחיוב הקודם היה בשיעור 3.50 ₪ בלבד לפנסיונר לנסיעה. ומאחר ובוטלה ההנחה לפנסיונרים שאינם בהסדר הותיקים (התשלום כיום לכל נסיעה – 8.00 ₪ כידוע) כרטיסם ינוקב פעמיים לכל נסיעה.   גם כך "נהנה" מי שיש בידו כרטיס פנסיונר ישן מהנחה של 1.00 ₪ לנסיעה.

 

 

 

 

                                                                                                                                               

·       התאמת מבני ציבור לנגישות נכים

 

המזכירות החלה בפעולה שמטרתה התאמת מבנה הדואר ומבנה המזכירות לנגישות של מוגבלי תנועה ושל נכים.

לשם כך הפנינו בקשה למועצה האזורית לקבלת סיוע כספי ולקבלת הכוונה מקצועית.  

לאחרונה נערך סיור מטעם מחלקת התפעול של המועצה והם הציגו את מסקנותיהם בפנינו.  

הבעיה העיקרית היא התאמת מבנה המזכירות. מבנה זה בנוי מכמה מפלסים וכולל 4 חדרי ביטחון, שדלתותיהם 60 ס"מ בלבד (על פי דרישות התקן של חדר ביטחון).

האומדן הכולל להתאמה זו, כולל החלפת הגג הוא 25 אש"ח לפחות.

ראוי להדגיש כי רוב מבני הציבור בדפנה מותאמים לנגישות של מוגבלי תנועה. אנו מקווים שעם ביצוע תוכנית זו נשלים פעולה חשובה והכרחית זו, שמאפשרת נגישות והגעה לכל התושבים ולכל מקום, גם למוגבלי התנועה שבינינו. 

 

בברכה,

                                                                                                                                                    תמר שאקי

·       חישוב ידני של המס הפרוגרסיבי

 

    לבקשת מספר חברים, להלן טבלה לביצוע חישוב ידני של מס פרוגרסיבי לאחר עדכון האחרון:

 

 

 

מדרג

הכנסה

אחוז מס

מס לדרגה

מצטבר

קו הרשת

 

 

 

 

 

 

1000 עד

1000

0

0

0

 

1500 עד

500

21.0%

105

105

 

2000 עד

500

23.8%

119

224

 

2500 עד

500

26.6%

133

357

 

3000 עד

500

29.4%

147

504

 

3500 עד

500

32.2%

161

665

 

4000 עד

500

35.0%

175

840

 

4500 עד

500

37.8%

189

1029

 

5000 עד

500

40.6%

203

1232

 

5500 עד

500

43.4%

217

1449

 

6000 עד

500

46.2%

231

1680

 

6500 עד

500

49.0%

245

1925

 

7000 עד

500

51.8%

259

2184

 

7500 עד

500

54.6%

273

2457

 

8000 עד

500

57.4%

287

2744

 

8500 עד

500

60.2%

301

3045

 

מעל  8500

 

 

 

 

  1. יש להפחית מההכנסה המשפחתית הכוללת, נטו,  את סכום הרשת ואת הביטוח הלאומי.
  2. יש להפחית עוד 1000 ש"ח מההכנסה.
  3. את הסכום הנותר יש לחלק ליחידות של 500 ש"ח  ולראות בכל יחידה כמה משלמים עליה מס בטבלה.
  4. ביחידה האחרונה יש לכפול את הסכום שנותר, שהוא פחות מ 500 ₪,  באחוזים  באותה שורה.
  5. את כל הסכומים צריך לחבר ולראות את גובה המס הפרוגרסיבי.

 

    להסברים יותר מפורטים אפשר לפנות למוטי  גל.   

 

 

 

 

 

 

 

·               חיסון שועלים ותנים כנגד מחלת הכלבת – אביב 2004  

 

במסגרת פעולות המטה למלחמה בכלבת , החל מימים אלה ועד ל- 30 באפריל יתבצע שלב נוסף בפרויקט החיסון האוראלי של חיות הבר, שיהיה משותף כבשנים עברו לשירותים הוטרינריים ולרשות שמורות הטבע והגנים.

הפיתיונות צבעם חום וגודלם כגודל קופסת גפרורים והם יפוזרו בשטחים פתוחים באמצעות כלי טיס שונים. הפיתיונות מכילים תרכיב נגד מחלת הכלבת.

למרות שאין בפיתיונות סכנה כול שהיא, אין לגעת בהם.  בעיקר חשוב להקפיד על כך שילדים לא יאספו אותם. במקרה של מגע ישיר בפיתיון יש לרחוץ את הידיים היטב במים וסבון ולהתקשר לאחד משני מספרי הטלפון הבאים:

057-762229  או 056-241352.   שטח הפיזור משתרע מצפון המדינה וגבול הגולן כולל הערבה.

                                                                                       בברכה

                                                                                                       ד"ר יוסף המרשלג

מנהל לשכה וטרינרית  ק. שמונה.

 

מכתבים למערכת

 

·              "החווה של יהודה" - יוזמה הראויה לעידוד ולא לבלימה

 

אכן, צוות הנוי עוזר ליהודה  פורת – כפי שפורסם בדף מידע האחרון – כי הוא לקח את הפינה הכי מופקרת בדפנה ועשה אותה למה שהיא עכשיו, פשוט לראות ולהתמוגג. כך עזרנו גם לקודמיו בפינת חי בעבר וכן לארנון בנו"פ כשהיה בחיתוליו. זה נובע מעבודתנו ומראייתנו את דפנה מטופחת למען חבריה וילדיה ולמשיכת אורחיה ותושביה. כן הבנו גם אם טעינו, שיהודה מלווה ומגובה ע"י הממסד.

 

אבל לא רק אנו, אלא עוד רבים מסייעים לו בהתנדבות לפרויקט שכולו התנדבותי בינתיים ( משרידיו היפים של הקיבוץ הישן ). בזמנו ועל חשבונו שיקם יהודה את פינת חי שנחרבה בעשור האחרון והוא מצליח גם להדביק חברים ונערים לעזור לו וכבר רואים כאן צמיחה של ענפון חדש, שאולי יפרנס את יהודה ואולי עוד חבר או חברה...

כבר ראינו בעיקר בקיבוצים המופרטים כיצד פרצו מובטלים בכישרונם או מתוך ייאושם אל יזמויות רבות ומבורכות שלא כולן מצליחות, אך כולן זקוקות בראשיתן לתמיכת הקהילות הקיבוציות.  גם בדפנה אנו די חסרי אונים בפתרונות תעסוקתיים לחברינו המובטלים, אז לפחות נעזור למי שהתגייס לעזור לעצמו. על כן חבל על מקלות קטנים שתוחבים לאחרונה בגלגל של יהודה, בעיקר מנהלי העסקים.

 

בתחילה לפני כשנה, עודדו אותו וסימנו לו כיצד להתקדם בעזרת תקנון יזמויות שאושר, תמיכת און מטעם משא"נ, מפגשים טובים עם אבי ברג, יעקב קפלן, תמר וחיימקה. ואילו משהביא יהודה משקיע מבחוץ ואת מרב האישורים שנתבקש, קיבלו כאן רגליים קרות ומוציאים לו את הנשמה עם חישוקים חוקיים ובטיחותיים שלא חישקו אף עסק או יזמות עד היום. גם בדברי ההסבר להחלטת הנהלת הקהילה, כפי שהובאו בדף המידע האחרון, משתמע דבר והיפוכו : מצד אחד פלישה פרטית ופסולה לשטח ציבורי, מצד שני מתן אור ירוק לתפעול המקום בידי יהודה במשך הקיץ....

 

בינינו, עם כל הזהירות והחוקיות ניתן אם רוצים, לתפור עם יהודה – כמו עם כל יזמות – חליפה עסקית מתאימה על פי תקנון יזמויות וכן לפזר את הפאניקה הבטיחותית העולה מן הניסוח הנ"ל. הרי בלי לקחת סיכון מסוים אין כל סיכוי לעסק או ליזמות כלשהם.  באשר להצלחה רק ימים יגידו ובינתיים טוב שבציבור נושבת רוח מאוד אוהדת כלפי "החווה של יהודה". בשביל זה יש חברים.

 

                                                                                                                                               חג  שמח

                                                                                                                                               אבנר בן יהודה

 

·               עוד לא אבדה תקוותנו ?‏

אם גונבה ללבכם התחושה שבמכרזים לתפקידים ומקומות עבודה, יש איזו שהיא יד מכוונת והם מכורים ברובם מראש, זו אינה טעות, ויעידו על כך תגובות חברים באינטרנט. הגדילו לעשות במיוחד במכרז לריכוז צוות שיוך דירות, אשר פורסם בפברואר, כאשר ב- 17.3.04 נשלחו מכתבים למועמדים שנרשמו, שהמכרז הנ"ל מתעכב בשל החלטת הנהלת הקהילה לדון מחדש בנושא ניהול הצוות.

בבירור קצר שעשיתי אצל חברי הנהלת הקהילה, התברר לי, שהנושא כלל לא עלה באחת מהישיבות האחרונות של הנהלת הקהילה, וממילא ברור שגם לא נתקבלה החלטה כזו. גם פרוטוקול הישיבות אינו מאזכר כל החלטה כזו.

ואכן, ב- 25.3.04 נשלח מכתב נוסף למועמדים, בו מבשרים להם על החלטת הנהלת הקהילה מיום 21.4.04 על סגירת המכרז הנ"ל.

נשאלת השאלה, אם כל כך חשוב למנוע את קיום המכרז, אזי לשם מה מלכתחילה הוא פורסם? וכן, אם כבר פורסם מכרז, האם ההגינות לא מחיבת לקיימו ולתת לציבור לומר את דברו ולא להתחרט ולגנוז אותו לאחר שמתבררת תמונת המועמדים שנרשמו, אשר כנראה לא משביעים את רצונם של מנהלי הקהילה?

במבט לאחור, אני נזכר לפחות בעוד פעמיים שנהגו באותה צורה במכרזים שנרשמתי אליהם, כך שעם התרבות המקרים מתברר שזה הופך להיות נוהל שיטתי, והידיים לא רועדות, והלחיים לא מסמיקות. עד לאן עוד אפשר להוביל את הציניות? ואתם, כל אותם חברים  אשר תמיד מתגייסים בהתנדבות להסביר ולהצדיק בציניות כל עוול ומעשה שפל, אל תתנו לעובדות לשבש את יומכם, הלא במילא לא תוכלו להציל את העולם. שימרו על מעמדכם בתמיכה ללא סייג. הדמוקרטיה איננה חשובה כל כך כל עוד אינכם נפגעים, כך שאפשר להמשיך להתעלם ולתת יד לרמיסתה.

                                                                                                                                    בברכת חג אביב שמח

                                                                                                                                  משה בן ליש

 

 

 

·        תגובת משא"נ למכתבו של ליש.

אין בכוונתי להתנצח עם ליש בנושא שהציג בפתח רשימתו ובוודאי לא מעל דפי העלון.

אני מבקש להזכיר לחברים כיצד מתנהלים מכרזים.

בדפנה קיימים 2 סוגי מכרזים:

1. מכרז לתפקידים בניהול הקיבוץ אשר מסתיים בהצבעה בקלפי כללי.

2. מכרז למנהלי פעילויות ועובדים בהן, אשר מתקיים ע"י הוצאת מכרז בהתאם לבקשת הגוף המעוניין בו: מנהל קהילה, מנהל עסקי, מנהלי פעילויות ועוד.

 

לאחר איסוף השמות נקראים המועמדים, עם קורות חיים או המלצות , במידה  ויש, לצוות המראיין הכולל בדרך כלל שני חברים מצוות משא"נ ושניים נוספים המייצגים את הגוף שביקש את הוצאת המכרז. בשל הרצון למצוא מועמדים מתאימים לעבודה או לתפקיד המבוקש אנו פותחים חלק מהמכרזים  גם למועמדים מחוץ לדפנה. במכרזים לבעלי תפקידים בדפנה אנו משתפים את מנהל עמותת משא"נ במועצה אזורית, שרוליק קנול. הוא משתתף בראיונות ובהמלצות להמשך. במכרזים למנהלי פעילויות ועובדים בענפים ההמלצות של הצוות המראיין מובאות להחלטת הנהלת הקהילה או העסקים, ושם מתקבלות ההחלטות.

 

המכרז לריכוז צוות שיוך דירות אכן נפתח על פי סיכום עם מנהלת הקהילה וניגשו אליו מספר מועמדים. בחודשיים האחרונים לעבודתו של חיימקה, אשר ריכז את צוות שיוך דירות, הצוות כמעט ולא עבד. הצוות החל בעבודתו המחודשת יחד עם עופר אדר, הפרויקטור מטעם המטה לשיוך דירות בתק"ם, רק לאחרונה. בסיכום שעשינו עם עופר אדר ועם תמר סוכם שממשיכים בנוהל הרגיל  בבחירת המרכז לצוות, אך הגיוני שיהיה זה מישהו מהצוות אשר למד כבר את כל הנושאים ומכירם.

 

בישיבת הצוות הראשונה שנערכה לאחר תקופה של חוסר פעילות, בהשתתפות עופר אדר  ותמר (ללא נוכחותי), סיכם הצוות בניגוד לדעתי וללא ידיעתי - שאת הצוות תרכז תמר.  איש לא הזכיר לחברי הצוות שיש מכרז פתוח למנהל לצוות. מאחר וכך, ביקשתי מהנהלת הקהילה שהיא הגוף היחיד שיכול לסגור מכרז כזה, לדון בנושא ולקבל החלטה. בישיבה שהתקיימה בנושא ב- 21.3 החליטה הנהלת הקהילה לסגור את המכרז ולמנות את תמר כמנהלת זמנית של הצוות. כך גם פורסם בציבור.

 

אני מסכים עם ליש שההליך כאן לא היה תקין ואני מיצר על כך. מכאן להגיע למסקנות להן מגיע ליש ברשימתו על נהלים קבועים של מכרזים תפורים, המרחק רב ביותר. הכול נעשה בצורה הפתוחה והגלויה ביותר בשיתוף גורמים חיצוניים כולל שיתוף פעולה עם המבקרת בנושאים שונים. חבל שליש בחר להסיק מסקנות על תפקוד המערכת כולה בצורה כזו.

 

                                                                                                                                    חג שמח!

מילה טובה...      

                        לעוזי רווה

ברצוננו להודות לך על היענותך הנדיבה בתרומה הכל כך חיונית לנו . בעזרת הבדים הללו שקיבלנו הצלחנו לקשט וליפות את קירות "בית ותיקי הגליל" לכבוד

חג הפורים.  מרגש להיווכח שגם היום בצוק העיתים,

יש עדיין נשמות טובות. כן.

                                   בשם כל הוותיקים והצוות

                                      מירי סיני רכזת חוגים

                                      בית וותיקי הגליל

 

                                                                                                                                                 און

מילה טובה...      

                        לעוזי רווה

ברצוננו להודות לך על היענותך הנדיבה בתרומה הכל כך חיונית לנו . בעזרת הבדים הללו שקיבלנו הצלחנו לקשט וליפות את קירות "בית ותיקי הגליל" לכבוד

חג הפורים.  מרגש להיווכח שגם היום בצוק העיתים,

יש עדיין נשמות טובות. כן.

                                   בשם כל הוותיקים והצוות

                                      מירי סיני רכזת חוגים

                                          בית וותיקי הגליל

שדות משפט

 

זכויות פנסיה של חברים

במקרה של פירוק/חדלות פירעון

אסף שימשי עו"ד

 

לאור השינויים, הקשיים, וחוסר הביטחון היחסי הפוקד את התנועה הקיבוצית, חשוב לחברים (בצדק) לדעת כי זכויותיהם הפנסיוניות הנצברות על ידי הקיבוץ, על פי החלטותיו, מובטחות להם במקרים של פירוק הקיבוץ, כינוס נכסים, הקפאת הליכים, וחדלות פירעון, חו"ח (לשם הנוחיות יכונו להלן: מצבי חדלות פירעון). הקיבוצים ערכו הסדרים שונים עם חברות הביטוח ו/או קרנות הפנסיה/קופות גמל, ובמקרים רבים חששם של החברים עלול להיות מוצדק.

 

הבעיה העיקרית הנה ניסיון לשלב בהסדרים הללו שני אינטרסים העלולים להיות מנוגדים: מחד, אחת ממטרות ההסדר הנה מתן בטחון פנסיוני לחברים, ובכלל זה הבטחת זכויות החברים במצבי חדלות פירעון של הקיבוץ. מאידך, קיים הצורך בהבטחת זכויות הקיבוץ מול החברים כל עוד הנם חברי הקיבוץ, קרי: יצירת מנגנון המבטיח את מסירת ההכנסות והכספים המופקדים בקופות לקיבוץ.

 

חוזה ביטוח הוא חוזה בין מבטח לבין מבוטח המחייב את המבטח, תמורת דמי ביטוח, לשלם, בקרות מקרה הביטוח, תגמולי ביטוח למוטב. המבוטח זכאי לקבוע את המוטב על פי הפוליסה ולהחליפו מעת לעת, אלא אם קבע מוטב בקביעה בלתי חוזרת. על פי החוק, בביטוח חיים ניתן לבטח אדם אחר שאינו "המבוטח" כהגדרתו בחוק, וכך למערכת היחסים המשולשת (מבטח, מבוטח, מוטב) נוסף גורם נוסף. בפוליסות ביטוח חיים רבות "המבוטח" על פי החוק, מוגדר "כבעל הפוליסה".

 

בהסדרים עם קופות גמל/קרנות פנסיה, לעומת זאת, הבסיס המשפטי הנו פקודת מס הכנסה ותקנות מס הכנסה (כללי ניהול קופות גמל), ולא חוק חוזה ביטוח, והזכויות בקרן הנן של "העמית" כהגדרתו בחוק ובתקנון הקופה. גם בקופות גמל ניתן בדרך כלל למנות מוטב כאמור.

 

מבין ההסדרים השונים שעורכים קיבוצים לחבריהם יש להבחין בין הסדרים בהם הקיבוץ הוא "המבוטח" על פי החוק (המוגדר בפוליסה "כבעל הפוליסה"), או "העמית" כאשר מדובר בקופת גמל, לבין הסדרים בהם החבר הוא "המבוטח" על פי החוק, אשר מוגדר בפוליסה כ-"בעל הפוליסה", או העמית כאשר מדובר בקופת גמל.

 

בחלק מן ההסדרים בהם הקיבוץ הוא בעל הפוליסה נקבע, על מנת "להבטיח" את החברים, כי במקרה של חדלות פרעון של הקיבוץ יתבטלו זכויותיו של הקיבוץ ויעברו לחבר. בהסדרים בהם החבר הוא "בעל הפוליסה", או "העמית", נקבע במקרים רבים, על מנת להבטיח את מסירת ההכנסות בעתיד לקיבוץ, כי החבר ימנה את הקיבוץ כמוטב (וכל שינוי במוטב יותנה במסירת הודעה מראש לקיבוץ), או אף כמוטב בקביעה בלתי חוזרת, וכן כי החבר ימסור לקיבוץ ייפוי כוח לפעול בחשבונו. עם זאת, על מנת להבטיח את זכויות החבר נקבע במקרים רבים כי במקרי עזיבה של החבר, או חדלות פירעון של הקיבוץ, יפקעו ייפוי הכוח ומינוי הקיבוץ כמוטב.  מדובר כמובן בהבחנה גסה, וקיימים סוגים שונים של הסדרים.

 

באופן כללי כאשר הקיבוץ הנו בעל הפוליסה, או העמית, קל לו יותר להבטיח את זכויותיו ביחסיו עם החברים, לעומת מצב בו החברים הם בעלי הפוליסה או העמיתים וזכותו של הקיבוץ מבוססת על התחייבויות החברים, כאמור לעיל. לעומת זאת, כאשר הקיבוץ הוא בעל הפוליסה, או העמית, ספק גדול אם ניתן יהא להעביר את זכויות הקיבוץ לחברים במצבי חדלות פירעון של הקיבוץ.

 

במצבי חדלות פירעון מוקנים בדרך כלל כל נכסי התאגיד למפרק/נאמן הממונה על ידי בית המשפט ואשר פועל למימוש הנכסים ולחלוקתם בין הנושים, על פי סדר הנשייה הקבוע בדין. על מנת למנוע העדפות נושים פסולות (פעולות המביאות לשינוי סדר הנשייה הקבוע בדין) קבע המחוקק כי כל עסקה בנכסי החברה שנעשתה לאחר תחילת הפירוק בטלה, כי כל העברת נכסים שכוונתה העדפת נושים כאמור בטלה, וכי הענקת נכסים בתקופה של שנתיים לפני הפירוק, שאינה בתום לב ובגין תמורה בת ערך, בטלה אף היא (למעט מקרים חריגים).

 

כאשר הקיבוץ הוא בעל הפוליסה, או העמית, הזכויות לכספים הצבורים בה שייכות לקיבוץ, ולפיכך במצב של חדלות פירעון עלולות להיות מוקנות למפרק/נאמן. קיים סיכון גדול כי העברת הזכויות החלה אוטומטית במקרי חדלות פירעון תחשב כהעדפת נושים פסולה, ותבוטל על ידי בית המשפט. במקרה כזה כספי הביטוח עלולים להתחלק בין כלל הנושים, בהתאם לסדר הנשייה הקבוע בדין, ולא יהיו שייכים לחברים.

 

כאשר החבר הוא בעל הפוליסה או העמית, לעומת זאת, הזכויות כלפי המבטח או הקופה שייכות מלכתחילה לחבר ולא לקיבוץ, ולפיכך במצב של חדלות פירעון לא יוקנו למפרק/נאמן של הקיבוץ. אמנם לקיבוץ מוקנות לעתים זכויות של מוטב וכן ייפוי כוח, אך הוראה בדבר פקיעת הזכויות הללו במקרי חדלות פירעון של הקיבוץ לא תחשב כעסקה או כהעדפת נושים, שכן זכויות אלו הן במהותן בטוחה בלבד לקיום התחייבויותיו של החבר, ולא העברת זכות לקיבוץ.

עם זאת, גם כאשר הקיבוץ העביר את הזכויות על שם החברים, תתכן טענה כי ממכלול הנסיבות עולה שהזכות בכספים נותרה למעשה בקיבוץ – זאת בעיקר כאשר ההעברה הותנתה בקביעתו של הקיבוץ כמוטב בלתי חוזר ובמתן ייפוי כוח בלתי חוזר לקיבוץ, ונשים לב למכלול ההסדרים וההסכמים שנערכו וכן  לקבוע בתקנון הקיבוץ.

למוטב בלתי חוזר זכות ישירה, עצמאית ובלתי תלויה, כלפי המבטח, בקשר לזכויות הצבורות. כל פגיעה בזכויותיו של מוטב בלתי חוזר, לרבות פדיון פוליסה, או שינוי מוטב, מותנית במתן הסכמתו לכך. כמו כן, זכותו של מוטב בלתי חוזר, להבדיל מזכותו של מוטב "רגיל", ניתנת להעברה, לשעבוד או לעיקול, ובמקרה שהמבוטח נקלע לפשיטת רגל או לפירוק רשאי מוטב בלתי חוזר לאמץ את זכויותיו וחובותיו של המבוטח בפוליסה במלואן.  לאור האמור, במקרי חדלות פירעון עלולה להתעורר כאמור הטענה כי העברת הזכויות על שם החברים, הכפופה למינוי הקיבוץ כמוטב בלתי חוזר ולמתן ייפוי כוח בלתי חוזר לקיבוץ לפעול בחשבון, משאירה למעשה את כל הזכויות בכספים הצבורים לקיבוץ, ולפיכך גם במקרה זה פקיעת זכותו של הקיבוץ במצבי חדלות פירעון הנה העדפת נושים פסולה.

 

סוגיית "הבעלות" בכספים הצבורים, שהיא הסוגיה המכרעת במקרה של חדלות פירעון, עלולה להיגזר במקרים הללו ממכלול הנסיבות. לרבות התנאים בתקנון הקרן ובהסדרים עמה, ו/או בחוזי הביטוח ובהסדרים עמו, תקנון הקיבוץ, החלטות הקיבוץ, הרישום המאזני של הסכומים, וההסכמים עם החברים, ולפיכך יש מקום לבחון את ההיבטים הללו בכל מקרה לגופו. מוצע להתייחס לבעיות הללו מראש גם ברמת ניסוח ההסדרים בקיבוץ, גם ברמת תקנון הקיבוץ (מתן אפשרות לקניין פרטי בקרנות הפנסיה), גם באופן הרישום המאזני, וגם ביחסים עם הגופים המבטחים, באופן שיבטיח כי הבעלות בכספים במקרי חדלות פירעון תהיה של החברים.

 

על מנת להבטיח את זכויות החברים במצבי חדלות פירעון מוצע לקבוע כי הפוליסות יהיו על שם החברים ובבעלותם  וכן לוודא כי "הבטוחות" הניתנות לקיבוץ לא יתפרשו כהשארת הזכויות בקיבוץ, אלא כבטוחה בלבד (בחלק מקופות הגמל קיימים מסלולים מיוחדים המבטיחים בצורה נאותה לדעתנו את זכויות הצדדים ואת האינטרסים הללו, במסגרת מסלול של "עמית חבר קיבוץ").  במקרי ספק, ניתן לנסות להבטיח את עדיפות זכויות החברים על פני נושים אחרים גם באמצעות שעבוד זכויות הקיבוץ בפוליסות ו/או בקרנות לטובת החברים. ניתן לעשות זאת בין השאר באמצעות שעבוד זכויות הקיבוץ לטובת תאגיד נאמנות המרכז את זכויות החברים.

 

בשולי הדברים – נתקלנו לא פעם גם בהסדרים פנסיונים לא בהירים, או שאינם מבטיחים מספיק את הקיבוצים ביחסיהם עם החבר, בעיקר כאשר הפוליסות ו/או הזכויות בקרן הן על שם החברים. גם מן ההיבט הזה, הננו ממליצים להקדים תרופה למכה, ולבצע בדיקה מקיפה של הסדר הביטוח הפנסיוני בקיבוץ.


 

 

שיוך דירות

 

·               הממשלה אישרה בעלות על דירות ואמצעי ייצור בקיבוץ

מאת אלי אשכנזי  "הארץ"

לפי הגדרת הקיבוץ "המתחדש" חלוקת התקציבים היא בהתאם לתרומה. השליטה על הקרקע ואמצעי הייצור נותרת בידי הקיבוץ.

הממשלה אישרה ביום 28 למרץ 2004 את מסקנות הדו"ח להגדרת הקיבוץ, שנכתב על ידי ועדה ציבורית בראשות פרופ' אליעזר בן רפאל. על פי החלטת הממשלה, מעתה יהיו קיימים לקיבוץ שני סיווגים שיחליפו את הגדרת הקיבוץ הקיימת בתקנות האגודות השיתופיות: הקיבוץ "השיתופי" והקיבוץ "המתחדש".

הקיבוץ "השיתופי" הוא הקיבוץ המסורתי, המאורגן על בעלות הכלל בקניין, ועל שוויון ושיתוף בייצור, בצריכה ובחינוך. הקיבוץ "המתחדש" הוא קיבוץ בו קיימת חלוקת תקציבים לחברים בהתאם לתרומה, לתפקיד או לוותק. בקיבוץ זה גם קיימת האפשרות לשיוך דירות, ושיוך אמצעי ייצור לחברים, למעט קרקע, מים ומכסות ייצור, ובלבד שהשליטה באמצעי הייצור תישאר בידי הקיבוץ ולא בידי החברים.

כיום יש 257 קיבוצים בתנועה הקיבוצית. 130 קיבוצים כבר אימצו את מודל "רשת הביטחון" ומתנהלים עם שכר דיפרנציאלי בין החברים. "רשת הביטחון" היא הערבות ההדדית והיא ממומנת על ידי מיסי קהילה שמפרישים החברים לטובת חברים בעלי צרכים מיוחדים, קשישים או חולים. 90 קיבוצים מתנהלים על פי המודל השיתופי, ו-37 מתנהלים על פי מודל המשלב מאפיינים שיתופיים עם אלמנטים של תגמול חברים על עבודה ומאמץ.

הוועדה הציבורית בראשות פרופ' אליעזר בן רפאל (ועדת הסיווג), הוקמה בעקבות החלטת הממשלה במאי 2002. הוועדה נדרשה לבחון את השאלה הבסיסית - מהו "קיבוץ" בימים אלו. הוועדה שמעה עדים ומומחים שהסבירו את השינויים המהותיים המתחוללים באורחות החיים בקיבוצים, בהיבטים שונים, בתחומים של כלכלה, חברה, משפט, והסדרים מול המדינה. חברי הוועדה הגיעו, פה אחד, להמלצות הקובעות כי יש לקבוע הגדרה רחבה יותר למושג "קיבוץ".

בתנועה הקיבוצית בירכו היום על החלטת הממשלה. מזכירי התנועה הקיבוצית, נתן טל וגברי ברגיל, אמרו כי "זהו יום היסטורי להתיישבות במדינת ישראל. מהיום יוכל כל קיבוץ לבחור את מידת השיתופיות הנהוגה בו, כולל האפשרות לשייך את הדירות לחברים ולהבטיח את הפנסיה שלהם - דבר שהוא מובן מאליו לגבי כל שאר אזרחי ישראל. מהיום, יוכלו חברי הקיבוצים, כמו כל אזרח אחר בישראל, ליהנות מביטחון סוציאלי אמיתי".

 

·     ובאותו עניין...מכתב של עזרא יהושוע

 

 

"היום הקובע" או…"D-Day"

רבות נכתב, דובר ונדון בעיתונות הקיבוצית בנושא היום הקובע או התאריך הקובע. ברצוני לתת היבט אחר ושונה ומחשבה שנייה לתאריך הזה בדפנה.

 

כאשר מדובר בשיוך דירות או חלוקת נכסים (העוגה הדפנאית) נוצר מצב לא הגיוני שבו חבר שבא וחי בדפנה ב 10-20 שנה האחרונות , יהיה זכאי לדירתו וחלק מהנכסים ואילו חברים מהדור הראשון, דור המייסדים שהיו נוכחים ביום העלייה על הקרקע ומילאו שורה של משימות לאומיות בטרם המדינה ועם קום המדינה, כגון הפלמ"ח ההגנה והבריגאדה – לא הם ולא בניהם יזכו לאיזשהו גמול או תמורה על מעשיהם. אין להם זכות ראשונים כי הם לא היו איתנו ביום הקובע. אלא מה ? הם כן יזכו בתמונה ובכמה דפים צהובים בפנתיאון / הארכיון הדפנאי.

 

אין תקווה שאם וכאשר נגיע לשלב התכלס בנושא הנדון, נזכור ונתחשב באותם ראשונים ובניהם שלא זכו להיות איתנו ביום הקובע. לדעתי היום הקובע האמיתי וההיסטורי הוא ה- 3.5.1939 כי ביום זה חברי הדור הראשון עשו היסטוריה במו ידיהם וכך נולד קיבוץ דפנה בשטח וגם על המפה.

 

עזרא יהושוע

 

התנועה הקיבוצית

לשכת הדובר

 

באין שלום אין ביטחון - הפגנה

 

צעדת מחאה ססגונית של 200 פעילי ארגונים חברתיים, על כביש 443 המוביל לירושלים: "בהיעדר שלום- אין צמיחה כלכלית ואין פרנסה". המפגינים יביעו מחאתם על מימדי העוני והאבטלה הגדלה בישראל

 

למחרת חג הפסח, ביום רביעי 7/4, תצא בשעה 10:00 מצומת הישובים מכבים-רעות על כביש 443 , צעדת מחאה ססגונית של 200 פעילים ממטה הארגונים החברתיים בצפון, קבוצת אימהות חד-הוריות מבית שמש, נציגי המועצות הדרוזיות בגליל ופעילים מהתנועה הקיבוצית.  המפגינים יצעדו במסלול של 15 ק"מ לאורך הכביש, למחנה הצה"לי "עופר", שם תתקיים עצרת בה ישאו דברים נציגי הארגונים, וחברי הכנסת יצחק הרצוג ודני יתום ממפלגת העבודה.

מסרי ההפגנה משלבים בין הנושא המדיני ובין המצב הכלכלי-חברתי המתדרדר: ממדי האבטלה ההולכים וגדלים, העובדה כי על פי נתוני הביטוח הלאומי למעלה ממיליון ישראלים נמצאים מתחת לקו העוני.

המפגינים יניפו שלטים עם הסיסמאות: "בהיעדר שלום-אין צמיחה ואין פרנסה", "למיליון ישראלים-הפסח הזה כולו מרור". לפרטים ותיאום: יואל מרשק, ראש אגף המשימות בתנועה הקיבוצית 052-465474

ויקי כנפו  - 414661- 051   אבי אלבין  658470- 052    אסתר דורי  - 852627 - 067

 

 

אגף המשימות

"הלכתי כי קרא הקול" - חנה סנש

מנשר זה הוא "קול קורא" להגשת הצעות ורעיונות לפעילות , לסוכנות היהודית .

אגף המשימות הלאומיות בתנועה הקיבוצית התבקש על ידי המחלקה לתכנון עתידי - להגיש הצעות לפעילויות שונות לשנים 2005 עד 2015.

מיקוד הפעולות הוא עם נוער יהודי – גילאי 26-16 החי בתפוצות , ומגיע לביקור בארץ. טווחי הביקורים הם משבועיים עד שנה. ניתן להגיש הצעות ורעיונות לפעילות , עדיין ללא עלויות כספיות וללא פרטי ביצוע . בשלב זה נבדקים ונבחנים כיווני עשייה חדשים. הכיוונים יכולים להיות  הדרכה, סיורים בארץ, המשך פעילות מול הצעירים בקהילות שלהם בחו"ל, "אימוץ" קהילה, חילופי שליחים, המשך קשרים בעזרת האינטרנט , יצירת חומרים כתובים וכו'.

 

הסוכנות מעוניינת בפעילות של צעירים מול צעירים.   אגף המשימות אחראי לכל הפעולות עד חתימת החוזים. 

לכן: כל גוף או ארגון , קיבוצים עירוניים , קיבוצים חינוכיים , קבוצות שיתופיות או קבוצות שונות הקשורות לאגף מוזמנים להגיש הצעות . כל ההצעות ירוכזו באגף עד 1/6/04.

 

כל ההצעות יוגשו לסוכנות במרוכז. למחלקה לתכנון ולמחלקה לישראל  יש זכות לסנן לבדוק ולקבוע  מה מתקבל ומה נפסל , ומה ממשיך לכוון של פירוט והגשת הצעות שלמה. האגף הוא כתובת ישירה ובלעדית לכל הפניות. ידוע לנו שהסוכנות מתכוונת להשקיע הרבה כסף בנושא , והפעילות היא לטווח ארוך. את כל ההצעות לפעילות מול נוער יהודי בעולם ובארץ יש להעביר למוליק בר באגף למשימות לאומיות , רח' לאונרדו דה וינצ'י 13 ת"א, או לשלוח לקיבוץ עינת. 

     חג שמח

                                                                                                                     מוליק בר א.ש.ד

                                                                                                                         קבוצות שיתופיות

                                                                                                                        אגף המשימות הלאומיות

                                                                                                                        בתנועה הקיבוצית

ברכות

 

לבארי מן ולכרמל כהן עם שחרורכם מצה"ל,

כל טוב ובהצלחה בהמשך הדרך!

.

 

מחברי דפנה


מזל טוב ליום הולדתך

החל בחודש אפריל  2004


שרה

אדלסון

שאול

בלום

שרה

בן טל

שרה

בן יעקב

משה

בן ליש

יצחק

בן נון

טובה

ברודצקי

פנינה

ברין

חנה

גלעד

צפרה

ויזל

דני

זיגר

מאיר

חיימוביץ'

אהרון

מן

אהרונה

סדן

צביקה

סדן

מיכאל

סרקין

לאה

פורת

ציפורה

פיגלסון

און

פקטור

פרידה

קוטון

אורלי

קמין

יהודית

רודה

מיקי

רודה

רחל

שנהב

קיבוץ דפנה תיקשורת קהילתית:  עלון  דפי מידע

 אתר אינטרנט  tikshoret@dafna.org.il


חסר רכיב