בן פניה ויחזקאל, נולד ביום כ"א בכסלו תרפ"ב (22.12.1921) בברלין, בירת גרמניה, ועלה לארץ במסגרת עליית-הנוער בשנת 1937. בשנת 1939 הצטרף להכשרת "גלילים" בנס ציונה ומשנת 1941 היה חבר בקיבוץ דפנה. באותה שנה התנדב לצבא הבריטי, התאמן בצריפין והשתתף במערכת אל-עלמיין. בשנת 1946, לאחר ששוחרר מהצבא הבריטי, חזר למשק ובתחילת 1947 יצא לנהריה לעבוד כמכונאי כדי לעזור להוריו. באותה תקופה היה פעיל ב"הגנה" והשתתף בהורדת מעפילים בחוף נהריה.

בראשית מלחמת-העצמאות בסוף שנת 1947 התגייס, שירת בחטיבת "כרמלי" ונשלח לקורס מ"כים באלונים, יערות הכרמל ומשמר הים. בתקופת המצור על יחיעם יצא לשם, והשתתף גם במבצע "בן-עמי" לשחרור הגליל המערבי. לאחר בלימת הפלישה בעמק-הירדן נטלו כוחותינו את היוזמה ותקפו באזור הגלבוע. לאחר שנתפסה אחיזה ברכס הגלבוע תקפה חטיבת "כרמלי" בליל 3-2 ביוני את ג'נין וכבשה את המשלטים החולשים על העיר. הצבא העיראקי, שעבר לשומרון לאחר כישלונו בעמק-הירדן, ריכז כוחותיו ותקף נגד, ובלחץ התקפה זו נאלצו כוחותינו לסגת. בקרב זה נפל, ביום כ"ה באייר תש"ח (3.6.1948). השאיר אחריו אישה, זהבה, ובת. ביום כ' באב תש"י (3.8.1950) הועבר למנוחת-עולמים לבית-הקברות הצבאי בהר-הרצל בירושלים. באחד ממכתביו מתקופת מלחמת-העולם כתב לחברתו: "צריך לדעת גם למות בעד ה'נגד'".