בן משה ושרה. נולד בשנת תרע"ה

(1915) בעיר פניבש אשר בליטא. שהה בקיבוץ-ההכשרה "גשר" בליטא. שירת בצבא הליטאי. לבסוף עלה לארץ בשנת 1939. מצא את לחמו מנהגות בקואופרטיב הגליל העליון. היה בעל לב טוב ואוהב, שמח ומסור לחבריו, גאה ומאושר בילדיו ובנכדיו. הקשר ההדוק שקיים עם משפחתו, אשר תמיד רצה להיות במחיצתם, שימש כדוגמא לרבים. איש-רעים ואיש-שיחה היה, אשר שמע בנחת כל דעה ואהב לתת עצה לחברו. נחבא אל הכלים היה ועושה מלאכתו בשקט ובשלווה ובשלימות. חיי-אזרח חי לו והיתה לו הזכות להיות משוחרר מן השירות הצבאי, אך עם פרוץ מלחמת ששת הימים התנדב להיות נהג למרות גילו המבוגר ולמרות היותו פטור משירות בטחון. בכל זאת התנדב לכל נסיעה ולבש את מדי צה"ל בגאווה.

מפקדיו אמנם הורו לו כמה פעמים לעזוב את מקום-הקרבות ולעלות למקום בטוח יותר, אולם הוא סירב ורצה להישאר עם חבריו-לנשק למרות המאמץ הרב שנדרש ממנו. ביום השני לקרבות, הוא כ"ז באייר תשכ"ז (6.6.1967), נפל בחורשת הזיתים שליד ראש-פינה. הניח אשה ושלושה ילדים. הובא לקבורה בבית-הקברות הצבאי בחיפה ולאחר זמן הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות בקיבוץ דפנה לאחר נפלו ראה אותו הצבא כמתנדב שחויל למילואים. קיבוץ דפנה ב"שלושים" לנפלו הקדיש את עלונו "עלי דפנה" לזכרו. בחוברת-הזכרון "אשר נפלו במלחמה" של הקיבוץ המאוחד הועלה זכרו.