טיפה על מים 2 אריק פלד
הפעם נעסוק במה שקורה בדפנה בפרט ונענה על כמה שאלות מהשבוע שעבר.
קיבוץ דפנה נחשב ע"י רשות המים כ "ספק מים". ספק מים הוא כל איש, גוף או תאגיד המפיק את המים בעצמו , בין שזה שאיבה מבארות(קיים במרכז הארץ), מקווה מים או תפיסת המים ממקור המים, כמו במקרה של דפנה. לצורך העניין, גם חברת מקורות היא "ספק מים" בהגדרה. ספק המים, מפיק את המים ומוביל אותם בצנרת עד לכניסה לצנרת של הרשות המקומית או משתמש אחר. ספק המים משלם למדינה עבור השימוש במשאב המים ששיך למדינה וכל עלות ההפקה , ההובלה והטיפול במים ( סינון וחיטוי בהתאם לתקנות משרד הבריאות) היא עליו. בדרך כלל כמו במקרה של מקורות , מקורות משלמת "היטל הפקה" לרשות המים, קרי מדינת ישראל וגובה מהמשתמש (רשות מקומית)מה שנקרא "מחיר מקורות" הרשות המקומית גובה מהצרכנים את "מחיר התקנות" שהזכרנו בשבוע שעבר (הוא כמובן גבוהה מ"מחיר מקורות " ).
היטל ההפקה נקבע על ידי רשות המים והוא שונה לפי סוגי המים ויעודם.
לא אכנס לנושא סבוך זה, הכולל מחירי מים שונים לפי סוג המים ויעודם. אתרכז במה שנוגע לדפנה. דפנה כ "ספק מים", מפיקה מים שפירים לשתיה ולחקלאות . את מי החקלאות, קיבוץ דפנה מפיק מוליך ומשתמש , את מי השתייה קיבוץ דפנה מפיק, מוליך למסנן, מסנן ומחטא ומוליך לבתי הצרכנים. על פי תקנות רשות המים, היטל ההפקה של מים המיועדים לחקלאות, נמוך מהיטל מי השתייה, הוסף למי השתייה,את עלות הטיפול במים (סינון וחיטוי בהתאם לתקנות משרד הבריאות )ותקבל הפרש ניכר בין מחיר מים לחקלאות למי שתייה.
טוב אז מה היה לנו? היטל הפקה שמשלם ספק המים למדינה, מחיר מקורות שמשולם ל "ספק המים" ע"י הרשות המקומית ומחיר תקנות שמשולם לרשות המקומית ע"י הצרכן הסופי. בשונה מבעבר המחירים נקבעים ע"י המדינה וכולם מחויבים להם.
במקרה של קיבוץ דפנה , בנוגע למי השתייה, קיבוץ דפנה הוא גם "ספק המים" וגם "הרשות המקומית". קיבוץ דפנה , לאורך שנים, לא הפריש כסף להשבחת מערכת מי השתיה ועסק רק במה שמוגדר "תחזוקת שבר". רוצה לומר, רק כשהייה פיצוץ בצינור או פריצת מים, היא תוקנה ולא נעשו שום פעולות מונעות.
כדי לסבר את האוזן , רק בשנת 2008 קיבוץ דפנה הוציא על תיקונים של רשת המים סכום של כ 300000 ₪ במילים שלוש מאות אלף ₪.
בשבוע הבא , נעסוק בשאלה , אז מה עושים?
שבת שלום