משפחת הכדורסל של גליל העליון מרכינה ראש. ביום שישי לפנות בוקר הלך לעולמו המנהל המיתולוגי של קבוצת הנוער של הפועל גליל עליון, יצחק קוניאל, והוא בן 76. קוניאל נפטר ממחלה קשה.
במשך 20 שנה ברציפות ליווה קוניאל את דור העתיד בכל משחק והיה שותף לרגעים הגדולים: זכייה בגביע המדינה ב-1999 וזכייה באליפות ב-2004.
מיטב כדורסלני הגליל התחנכו על ברכיו מעידו קוז'יקרו, אבישי גורדון ויהוא אורלנד ועד יוגב אוחיון, רון סבג ויותם שירן. קוניאל היה גם המנהל של מאמנים שצמחו לגדולות כמו בוב גונן, ארז ביטמן ודיויד בלאט.
"לכל דבר בעולם יש גבול, לכל דבר חוץ ממקום אחד והמקום הזה הוא הלב שלך, הלב שלך יצחק", כתב אורן עמיאל על כריכת הספר 'הצוות המנצח', שנתן לקוניאל במתנה כשעזב את אימון קבוצת הנוער ב-2003.
כ-1,000 אנשים הגיעו ביום שישי לבית העלמין בקיבוץ דפנה כדי להיפרד מהאבא של השחקנים, מהאיש שקודם כל היה חשוב לו שהשחקנים יהיו בני אדם.
רכז הכדורסל של הגליל, ניר יהלום, ספד לו: "יצחק, שום חייה בטבע לא דואגת לצאצאיה כמו שאתה דאגת להם. ברוב הזמן הם לא ידעו כמה אכפת לך מהם - בלימודים, במשפחה, עם החברה ועם החברים.
"היה לך סוד- כשעושים משהו מהלב, זה חייב להיות טוב.
"כל שחקן שקיבלת לנוער היה חשוב לך לבקש ממנו דבר אחד - שיהיה בן אדם. זה הסוד והמפתח לחיים הבוגרים. לא ויתרת לאף אחד ולא משנה מה היית
צריך לעשות בשביל להגשים את העיקרון החינוכי הזה.
"לפני שנה התחלתי לקרוא לך איציק. יצחק זה שם של אדם מבוגר. ומחלקת הנוער של הגליל העליון הייתה הילדות השנייה שלך. אלפי המפגשים האינטימיים בינך לבין הנערים, שהיו כבר יותר צעירים מנכדיך, היה הדבר הכי מזוקק שיש. נגעת בהם בצורה ששום מאמן לא הצליח. שאפילו ההורים שלהם לא היו מסגולים. הם ידעו ברוב הזמן להחזיר לך אהבה, כבוד ואכפתיות".
"זכית בכל התארים הקבוצתיים האפשריים. השמחה בהם הייתה אדירה, אבל האושר הגדול ביותר שלך היה כשהם התגייסו לצבא - ליחידות הכי קרביות שיש, ובאו להגיד לך שלום. כשפגשת אותם קרנת משמחה, החיבוק איתם היה פיצוי על כל ההשקעה שנתת בהם".
"עוד שלושה ימים יסב כל העולם היהודי לציין את השנה החדשה. אנחנו גם נעשה זאת, רק שלנו זאת גם תקופה חדשה. הדעת לא מרפה שניכנס לאולם בכפר בלום ולא תשב ליד שולחן המזכירות. נצטרך ללמוד ללכת מחדש. ואנחנו לא רק שנלמד ללכת, נלמד לעשות הכול מחדש, והכי טוב. כי זה מה שחינכת אותנו. ואנחנו איציק נגרום לך להתגאות בנו ולהתרגש מאיתנו מלמעלה.
יצחק, גם אם זה כבר טיפה מאוחר, זה הזמן לבקש סליחה על הדברים הלא נעימים שעשינו לך ופגענו בך. זה לא היה בכוונה. תודה על השנים הנפלאות שהענקת למחלקת הנוער של הפועל גליל עליון. אנשים קטנים לא מייצרים צל, סביבך היה צל גם בשבילם".
