דברים לזכרו של חיים יונאי ז"ל
31/05/2007
דברים לזכרו של חיים יונאי ז"ל
קטעים מהחוברת שיצאה לזכרו
בעיירה דומברוביצה בפלך ווהלין נולד חיים ב- 15 לאוגוסט 1910.
דרך נעוריו , כדרכו של נער עברי בפולין של אתמול: ההורים דאגו ל"נשמה" – לחינוך דתי של הבנים. אביו, איש עסקים, שלא הניח ידו גם מהתורה, לא זכה להדריכו – בהיות חיים בן 8 שנים נתייתם.
בלמדו ב"חדר" הצטיין כתלמיד שקדן. היה לומד בחשק את החומש והגמרא, שקנה מפי רבניו. בבית היה אהוב כל כל בני המשפחה והכול היו משבחים את אופיו – עדינות רוחו וטוב ליבו.
כאשר גמר את לימודיו ב"חדר" ביקשה אמו "תכלית" בשבילו. היא הייתה זקוקה לו כעוזר בחנותה הגדולה, אבל עז היה חפצה שבנה יחכם בתורה ויהיה רב בישראל.
חיים נשלח לעיר קורץ, ל"ישיבה" הגדולה שהייתה נודעת לתהילה. מעשה זה היה לשיחה בין הקרובים והרחוקים – חיים היה ה"ישיבה בוחר" היחידי במשפחה.
אחרי כמה שנות לימודים בישיבה חל מפנה בחייו של הבחור הצנוע. קרצה לו מטרה אחת והיא – ארץ ישראל. הוא ידע, כי לא באהבה בלבד ימלא את שאיפתו, היא דורשת אותו בשלמותו.
חזר לביתו וסיפר לאמו על שאיפתו החדשה. היא נסתה למשוך אותו לעסקי המסחר, לעשותו חנוני. זמן מועט עבד כעוזר בחנותה ובאותן זמן החל לפעול בסניף "החלוץ" שבעירו. כאן נתבררה דרכו – עליו להגשים – לצאת לחיי הכשרה, שהם פרוזדור לחיי עבודה בארץ.
אבא הצטרף להכשרה ובעיקר לפלוגות הקטנות באזור לודז', נקלט בעבודה בבית חרושת לצמר ומילא תפקיד ציבורי במסירות אין קץ. ידע לחיות את חייו בתוך ערות תנועתית מתמדת וצימאון לדעת מה קורה בארץ.
בהכשרה היו שנים של חוסר עליה ולכן רבו העזיבות.
כה מאושר היה להגיע לנס ציונה ומאוחר יותר לדפנה.
בדפנה השתלב בענף הצאן בו השקיע את כל כוחותיו.
נחת רוח הייתה לו כאשר מצא חלקת מרעה להשביע את הכבשים. תמיד חשש שמשהו אינו כשורה והיה בודק שוב ושוב את כל פינות הדיר לפני לכתו לחדר.
בתחילת חשוון תש"ח גבר המתח באזורנו . חודשו עמדות התגוננות והחברים התאמנו לצד פלוגה מהפלמ"ח שהגיעה לדפנה.
בלילה של ג' בחשוון בשעת תמרון נפל הקורבן הראשון של דפנה – נפל חיים יונאי.
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל
60 שנה למדינת ישראל
קטעים מהחוברת שיצאה לזכרו
בעיירה דומברוביצה בפלך ווהלין נולד חיים ב- 15 לאוגוסט 1910.דרך נעוריו , כדרכו של נער עברי בפולין של אתמול: ההורים דאגו ל"נשמה" – לחינוך דתי של הבנים. אביו, איש עסקים, שלא הניח ידו גם מהתורה, לא זכה להדריכו – בהיות חיים בן 8 שנים נתייתם.
בלמדו ב"חדר" הצטיין כתלמיד שקדן. היה לומד בחשק את החומש והגמרא, שקנה מפי רבניו. בבית היה אהוב כל כל בני המשפחה והכול היו משבחים את אופיו – עדינות רוחו וטוב ליבו.
כאשר גמר את לימודיו ב"חדר" ביקשה אמו "תכלית" בשבילו. היא הייתה זקוקה לו כעוזר בחנותה הגדולה, אבל עז היה חפצה שבנה יחכם בתורה ויהיה רב בישראל.
חיים נשלח לעיר קורץ, ל"ישיבה" הגדולה שהייתה נודעת לתהילה. מעשה זה היה לשיחה בין הקרובים והרחוקים – חיים היה ה"ישיבה בוחר" היחידי במשפחה.
אחרי כמה שנות לימודים בישיבה חל מפנה בחייו של הבחור הצנוע. קרצה לו מטרה אחת והיא – ארץ ישראל. הוא ידע, כי לא באהבה בלבד ימלא את שאיפתו, היא דורשת אותו בשלמותו.
חזר לביתו וסיפר לאמו על שאיפתו החדשה. היא נסתה למשוך אותו לעסקי המסחר, לעשותו חנוני. זמן מועט עבד כעוזר בחנותה ובאותן זמן החל לפעול בסניף "החלוץ" שבעירו. כאן נתבררה דרכו – עליו להגשים – לצאת לחיי הכשרה, שהם פרוזדור לחיי עבודה בארץ.
אבא הצטרף להכשרה ובעיקר לפלוגות הקטנות באזור לודז', נקלט בעבודה בבית חרושת לצמר ומילא תפקיד ציבורי במסירות אין קץ. ידע לחיות את חייו בתוך ערות תנועתית מתמדת וצימאון לדעת מה קורה בארץ.
בהכשרה היו שנים של חוסר עליה ולכן רבו העזיבות.
כה מאושר היה להגיע לנס ציונה ומאוחר יותר לדפנה.
בדפנה השתלב בענף הצאן בו השקיע את כל כוחותיו.
נחת רוח הייתה לו כאשר מצא חלקת מרעה להשביע את הכבשים. תמיד חשש שמשהו אינו כשורה והיה בודק שוב ושוב את כל פינות הדיר לפני לכתו לחדר.
בתחילת חשוון תש"ח גבר המתח באזורנו . חודשו עמדות התגוננות והחברים התאמנו לצד פלוגה מהפלמ"ח שהגיעה לדפנה.
בלילה של ג' בחשוון בשעת תמרון נפל הקורבן הראשון של דפנה – נפל חיים יונאי.
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל
60 שנה למדינת ישראל
עדיין אין תגובות לדף זה.
מוזמנים להגיב!