חסר רכיב

קווים לדמותו של האח והחייל אסלן (יחזקאל) ז"ל בן לרוזה וראובן

31/05/2007
קווים לדמותו של האח והחייל אסלן (יחזקאל) ז"ל בן לרוזה וראובן

חודש דצמבר – 1949 שלושה אחים נפרדים מ"אמא הודו".
האח הבכור הקדים במספר חודשים את עלייתו לישראל.
עוד ב – 1948 הקהילה היהודית בבומביי אימצה את העלייה לארץ.
בבית נשארו אבא עם שלושת האחים הקטנים, ואמא על משכבה באדמת הודו.
בוקר ראשון בארץ, שמענו את גלי הים מתנפצים בחוף הים במגע היד, "שער" לעולים.
מסלול מוסדות עליית הנוער, בכפר הנוער בן שמן, התפצלה דרכנו.
יחזקאל נשאר בבן שמן ועבד ברפת כאחיו הבוגרים. משנודע לו על המשפחה שעברה לגליל, גברו הגעגועים לסגור את המעגל.
לא היה ספק בקליטתך בקיבוץ ובחברה, כולם ביקשו את קירבתך. בחור חסון ושחום, בעל שיער שחור ומתולתל. אהבתך למקום ולארץ לא ידעה גבולות.
גם כשביקשו אותך לתת תמיכה לקיבוץ צעיר בגבול הצפון ועודך בגיל טרום צבאי, בלי להוסיף מחשבה, תשובתך היתה חיובית. נתבקשת לשבוע ונשארת שבועיים.
1956 – קיבלת צו גיוס, ושוב בלי היסוס היית לראשון המתגייסים. עם סיום הטירונות והופעתך במשק עם כנפי צניחה, טבעי היה שצמאים לסיפורים יבקשו את קירבתך.
באותה שנה, ערב "מבצע קדש", נתקפת במחלה שסבלת ממנה בילדותך – דלקת פרקים. בדרכך למשק בחופשת המחלה, מצאת את הגליל בעלטה, ואת הדרך מקרית שמונה (חלסה) עשית בצעידה, לא חשבת אחרת.
אור ירח של חודש אוקטובר, הבהיק אז האספלט השחור, ורחש פלגי הנחלים מתחת לגשרים הנחו את דרכך. למרות מכשול ה"אדם" בדרך, כחוש וחלש הגעת למשק.
יד בניסן תש"י 4.4.1958 – ערב חג החירות, נדם פתיל החיים, כשנשאר עוד הרבה חול בשפופרת העליונה.
היה לך חלום, חלום גדול של חיים, לא התעוררת ממנו ואתה רק חייל, לא נדע את אשר חלמת.
היית לנו למצפן, היית זוהר בדשא.
יהי זכרך ברוך.
האחים: צדוק, חביבה, ניסים ומרים.
דברים לזכרו של יחזקאל שלמה – קרא צדוק אחיו
ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל – 60 שנה למדינת ישראל

תגובות לדף זה תגובה חדשה

עדיין אין תגובות לדף זה.
מוזמנים להגיב!

חסר רכיב