חסר רכיב

דברים לזכרו של שלמה בן יהודה ז"ל

26/04/2007

אבא שלנו שלמה בן יהודה ז"ל נפל שנה לפני קום המדינה, כשיצא עם 40 חברים מדפנה הצעירה לעזרת קיבוץ נאות מרדכי בליל עלותו להתיישבות.
עם שחר, פלאחים ערבים מהסביבה פתחו ביריות. אבא נפגע ונפל שם, היה זה הקבר הראשון שנחפר בדפנה.
נשארנו אז ביתמותנו – אמא בתיה ז"ל ושלשתינו ילדיהם הצעירים: אבנר, ניצה וזהר. אבא שלנו היה מקבוצת הוותיקים הראשונה בגבעת מיכאל וליווה את הקמת דפנה מרחוק בכאב של ניתוק, כי היה כלוא בכלא עכו עם מ"ג אסירי ההגנה. אותם חברים היו בקורס מממ"ים ונתפסו ע"י הבריטים עם נשקם בידיהם, בעת מסע אימונים בגליל התחתון.
על אבא שלמה מספרים חבריו ותיקי דפנה, שהיה מסור ופעיל בעבודה ובחברה, מרכז הבניין הראשון, מזכיר פנים ומרכז ועדות. מפעילי הביטחון בתוך דפנה ובשליחות לארגוני ההגנה, הפלמ"ח והבריגדה. כמו זליג טנקל ויעקב ברלינגר זיכרונם לברכה ועוד חברים.
הכדור שפגע באבא שלנו קטע את חייו בגיל 37 בס"ה והשאיר אותנו משפחה שכולה המתרפקת על תמונות, מכתבים ויומנים שכתב ברגישות ובכישרון על אותה התקופה.
לאורך השנים היינו יורדים עם אמא בשביל המוכר כל כך לבית הקברות כשהשדה הפרוס מוריק בגידוליו, המתחלפים עם עונות השנה, והנחל הזורם שוצף לאורכו עם עצי האיקליפטוס והצמחייה הריחנית העבותה.
אלה הותירו בנו זיכרונות המלווים אותנו כל חיינו.
אבא שלנו, ביחד עם חבריו הנאמנים, הקימו את דפנה וביחד עם הישובים השכנים, קבעו את דמות הגליל ואת גבולות המדינה באזורנו.
אשריהם ואשרינו שכאלה היו סיפורי החיים שהם השאירו אחריהם.
אבנר, ניצה וזהר.
יום הזיכרון תשס"ז, 23.4.07

תגובות לדף זה תגובה חדשה

עדיין אין תגובות לדף זה.
מוזמנים להגיב!

חסר רכיב