חסר רכיב

דודו צ'רקסקי ז"ל

25/04/2007
סגן צ'רקסקי דוד דודו ז"ל
מתוך ארכיון הפלמח באינטרנט
בן חנה ומשה
נולד בחיפה בי"ב בתשרי תרפ"ו, 30/9/1925
נפל בקרב במיבצע יפתח בי"א בניסן תש"ח, 20/4/1948
במלחמת העצמאות בשרותו בפלמ"ח, בחטיבת יפתח
הגדוד השלישי - ''הגליל''
תפקיד: מפקד מחלקה - מ"מ
מקום נפילה: נבי יושע באזור הגליל
נקבר בנבי יושע בקבר אחים
קורות חיים
בן חנה ומשה, נולד עם אחות תאומה ביום י"ב בתשרי תרפ"ו (30.9.1925) בחיפה. הוא למד בבית-הספר היסודי בכפר אז"ר, בבית-החינוך בנחלת גנים ובבית הספר המקצועי על שם מכס פיין בתל-אביב. בשנת 1942 סיים את בית-הספר המקצועי כחרט והתגייס למשטרת היישובים העבריים. שירת בה שנתיים וניצל את ידיעותיו להדרכה ב"הגנה". בשעות הפנאי עזר במשק הוריו. בשנת 1944 החל בשירות פעיל בפלמ"ח כמפקד ומדריך. את רוב זמנו עשה בגליל. דויד ראה את עתידו בהתיישבות חקלאית במושב עובדים והיה פעיל בארגון המושב "פלד" (שחבריו היו אנשי פלוגה ד' של הפלמ"ח), עלה עם חבריו להקים את רמות נפתלי, והיה מבוני המבצר במקום. הוא השתתף בקורס למוכתרים (מיסודה של הסוכנות), רכש לו ידיעה יסודית בערבית ובאנגלית וזמן מה שימש כמוכתר רמות נפתלי. לרגל תפקידו ערך ביקורים בכפרים הערביים הסמוכים, הירבה בסיורים בגליל ובנגב, ידע כל שביל בגליל והכיר גם את הסביבה שמעבר לגבול סוריה ולבנון. באחד מסיוריו נעצר על ידי חיל-הספר בנבי-יושע. בכיסיו היו תרשימים, אך הוא התחזה לחקלאי המתעניין בצמחיה ושוחרר. דויד השתתף בפעולות שונות בתקופת המרי: שחרור מעפילי עתלית ופיצוץ תחנות הראדאר בגבעת אולגה ועל הכרמל. הוא חדר לסוריה כדי לשחרר מעפילים מידי הז'נדרמים ולהעלותם ארצה. היה חניך הסתדרות "הנוער העובד" ומדריך קבוצתה בהכשרה בדפנה, חבר "המשמרת הצעירה של מפא"י" ומפקד מחלקה באחד מגדודי הפלמ"ח. הוא הקפיד על החינוך הקרבי היסודי ומאס ברושם הצבאי החיצוני. ידע מה ואיך לתבוע מפקודיו, ובעצמו התנדב לכל משימה והיה מן הראשונים להסתערויות. בשעות-הפנאי היה מתמסר לקריאה שיטתית בספרים מדעיים.
עם פרוץ מלחמת-העצמאות שירת בגדוד השלישי של הפלמ"ח, לימים בחטיבת "יפתח", והשתתף בפשיטה על סאסא, אחד ממרכזי הפורעים. כמו כן פיקד על הדיפת ההתקפה הגדולה על להבות הבשן, על הדיפת התקפות על יישובי החולה ועל פיצוץ הבתים בכפרים הערביים. הוא בא הביתה רק לעתים רחוקות ומעולם לא סיפר על חלקו בפעולות. גם כשנפצע פעם ברגלו לא גילה זאת. בביקוריו הקצרים תיקן מיד את כל הטעון תיקון במשק כי אהב את העבודה. ביום י"א בניסן תש"ח (20.4.1948) פיקד על מחלקת הפורצים שיצאה להתקפה השנייה על משטרת נבי-יושע. כשהחלה ההתקפה כבר האיר השחר. כשנפצע הבחור הראשון שהתקרב לבניין והניח את חומר-הנפץ, פרץ דויד עם חומר הנפץ שלו, נפצע ברגליו מרימון האויב וקרא לאנשיו להפעיל את חומר הנפץ על גופו. אולם פקודתו לא נשמעה בסערת הקרב. הוא נפל והועבר למנוחת עולמים בקבר אחים בבית הקברות בנבי-יושע.
בהודעת ה"הגנה" מיום 2.4.1948 נאמר: "יחידות ה'הגנה' יצאו לבער את האויב ממשטרת נבי-יושע. החבלנים הגיעו לחומת הבניין וכאן הרגיש בהם האויב והטיל עליהם צרורות רימונים מטווח קרוב. החבלנים נפגעו ומיד נפתחה מכל עמדות המבצר אש חזקה מנשק אוטומטי. אנשי ה'הגנה' גילו אומץ-לב ומעשי גבורה רבים. תצוין גבורת דויד צ'רקסקי מכפר אז"ר, שנפל בקרב. דויד צ'רקסקי, שהיה מפקד כיתת חבלנים, נפגע מרימון ליד קיר הבניין. בהיותו פצוע ומשותק נתן פקודה לאנשיו להפעיל את חומר הנפץ על גופו ולבצע את המשימה. מתוך מאמצים להוציא את מפקדם מהמקום המסומן לפיצוץ נפגעו כל האלונקאים שקרבו אליו. פעולת הפיצוץ הושהתה והאויב הספיק להגביר אש והקרב עבר לשטח פתוח".
הוענקה לו דרגת סגן לפי פקודת מטכ"ל.

מכתב תנחומים ממשק דפנה 1948
למשפחת צ'רקסקי השכולה 
דודו חי במשקנו 3 שנים. הכרנו את בנכם, ידענו את תכונותיו הנעלות, אומץ רוחו ויושר לבו. אין לבטא את רגשי החיבה וההערצה שרחשנו לבנכם המנוח.
נפילתו היא לא רק אבידה קשה למשפחתו, להוריו ולחבריו, אלא לכל הגליל. כמפקד בפלמ"ח הכיר דודו את הגליל על הריו ועמקיו. נהירים היו לו כל שביל, אבן ושיח.
אופיו הרציני, גבורתו העילאית, נכונותו והעזתו הרבה עשוהו כסמל בתוכנו. דמותו השתלבה בנוף הקדום המלא הוד גבורה של דורות ישראל בגליל. דודו היה חלק מהוויתנו, כאילו הוא עלה וצמח כאן.
מפקד רציני היה בנכם. ידע איך ומתי לתבוע מאנשיו. חניכיו אהבוהו והעריצוהו. תמיד שימש מופת לחבריו אשר עמדו לפקודתו.
בין הראשונים היה תמיד, הסתער ראשון, כל משימה קשה הטיל על עצמו. בטחנו בו, האמנו בכוחותיו. ברגעים הקשים, והם רבים מאוד בחיינו, היו עינינו נשואות לדודו ולחניכיו. והוא נמשך אלינו, כי כאן פרש את כנפיו.
הוא נפל בלכתו, כמפקד חבלנים, לכבוש את תחנת המשטרה בנבי יושע, כדי לשחרר את קן הנשר ממצור. הוא נפל בגלל רגש החברות העמוק שהיה טבוע בדמו. בקשתו, לאחר שנפצע, להפעיל על גופו את חומר הנפץ כדי לפוצץ את הבנין, היה בה סוף הגיוני לחייו המלאים גבורה על אנושית.
בנכם ישמש לנו כסמל. ולא רק לנו, אלא לכל העם. דמותו תאיר לנו ברגעים הקשים ביותר בחיינו. כל מי שהכיר אותו וחי במחיצתו ישא לעולם בלבו את דמותו של בן ישראל, הלוחם ונופל על חירות ישראל.
אם יש נחמה להורים השכולים הרי זוהי הנחמה. דודו לא נפל לשווא. יש לו דור של ממשיכים.
דודו חזר לפני מספר חדשים לדפנה כמפקד החטיבה מקבוצת הצופים במשקנו. בקבוצה חדשה זו היה אהוב מאוד ושימש סמל לחבריה. כשבועיים לפני מותו ביצע עם מחלקתו פעולה נועזת בגליל. קיבוץ להבות הבשן הותקף ע"י כנופיה סורית. הוא הסתער הראשון וגירש אותם בגרמו לאויב אבידות כבדות. בתום הפעולה הזאת רוכזו המחלקות בתל חי. מאז לא יספנו לראותו.
הננו מזמינים אתכם לבקר במשקנו. תשמעו רבות על בנכם היקר באדם שנפל חלל בהרי הגליל.
בשם משק דפנה - מיכה סטוצ'ינסקי

תגובות לדף זה תגובה חדשה

עדיין אין תגובות לדף זה.
מוזמנים להגיב!

חסר רכיב