חסר רכיב

מאיר גייר

מאיר גייר
-
1945 - 1963
 יזכור


חיים של משמעות
בן צ'רנה וקדיש.
בחיי החברה של גיל הנעורים באו לגילוי קווי האופי של מאיר שהקדים להתגלות בחברות, באחריות ובנכונות. לא רק לקבל אלא גם להתחיל לתת, והוא מצא טעם בנתינה. לכל עניין היה מתמכר בשלמות. כשצחק היה צוחק במלוא פניו, כשרגז או התעקש על שלו ידעת כי לא יוותר וכך בביצועיו.
כוחו היה גדול במעשים והקדים מעשה לדיבור. לא היה דברן אך נוכחנו לדעת כי שהצטרך המילים שלו היו מחושבות והיה קובע אותן במסמרות. כך דיבר במסיבת ההצטרפות לחברות את אותם הדברים הספורים שכה יקרים לנו.
חי חיים קצרים אך שלמים ויפים. תמיד במתח גבוה, משולהב. עכשיו נדמה שעבר אצלנו בסערה גדולה והטביע חותם ניכר סביבו ואיננו. יש ניחום בכך שהיו נעוריו מלאים עד כמה שניתן. ילדות מוקפת אהבת משפחה, צמיחה בבית הילדים המשותף ובפינת הנוף הירוקה שלנו.
במותו ראינו את הרעות שנוצרה בינו לחבריו בדפנה ובני החטיבה מהאזור שבאו ללוותו ולהיות עמנו באבל. 
נלקח מאתנו בדרכו ללשכת הגיוס ונקבר בבית הקברות בדפנה. 
השאיר אחריו הורים, אח ואחות
חסר רכיב