קיבוץ דפנה
קיבוץ דפנה
חסר רכיב

זוג עם ידי זהב - אוסטרובסקי

09/07/2011

ידי זהב 
אורה ומאיר אוסטרובסקי , מדפנה, היו אנשים עסוקים מאוד וכשיצאו לפנסיה והיה ברור להם כי לא יישבו בבית באפס מעשה. "היציאה לפנסיה לא הייתה פשוטה, וכללה סוג של אבל", אומרת אורה, אולם היום הם פשוט נהנים מהחיים. "אנשים בקיבוץ שואלים אותנו לאן נעלמנו. אנחנו פשוט קמים ונוסעים – לתל אביב, ליפו, מטיילים לאן שרוצים", הם מספרים בחיוך, ואכן שניהם נראים מלאי חיים, ביתם שוקק יצירה, ומכל פינה ניבט יציר כפיה או כפיו. אורה עבדה בבתי הילדים 20 שנה, משם עברה לספרייה בבית הספר היסודי בקיבוץ, ולאחר מכן שימשה מזכירה טכנית במשך 20 שנה. יום אחד היא ראתה תצלום של בובה סרוגה, וזה הדליק בה את ניצוץ היצירה. "התחלתי לנסות לסרוג בובות, ראיתי שזה יפה, ואנשים התלהבו. לאחר מכן התחלתי גם ליצור בובות גדולות יותר העשויות גם מגרביים. הבובות הסרוגות הן מלאכת מסרגה אחת. אני עובדת בבית, בסלון שהפך לסדנה לעת מצוא". היא מוכרת לפי הזמנה, רוב הבובות נחטפו על ידי חברי הקיבוץ. הבובות מזכירות בובות מימי ילדותנו, ססגוניות, עשויות מחומרים ביתיים, רכות ומלאות אישיות. יש מלאי קטן, ומי שמעוניין מזמין בהזמנה פרטית. "עבודה על בובה נמשכת בין יומיים לשלושה. כל בובה היא אחרת בצורה, בלבוש, בצבעוניות. מאז שנולדה הבובה הראשונה חלה התפתחות רבה מאוד - היום הבובות כבר חובשות כובע, נועלות נעליים והבובים - מכנסיים".
בתור סבתא היא חוגגת, כשהנכדות מגיעות ומיד מתחילות לשחק עם הבובות. "אני מהדור שעוד סרגו סוודרים לילדים, ועם זאת, כל העניין הזה עדיין חצי תחביב בשבילי, וכל הזמן אני מחדשת ולומדת מהניסיון", מסבירה אורה.
מאיר'קה חגג זה עתה 75, היה חבר נחשולים לשעבר, שם עבד כדייג. כשהתחתן, הגיע בעקבות אורה לדפנה, עבד במוסך, ונמנה עם מקימי חרושת דפנה. משם עבר לנהוג בקואופרטיב גליל העליון תקופה ארוכה. לאחר שנפצע במלחמת ששת הימים, חזר לקיבוץ ועבד באחזקה, המשיך לעוף הגליל וסגר מעגל בחרושת דפנה. כשיצא לגמלאות התחיל לבנות דברים שונים - פעמוני רוח מכל מיני מתכות, פטריות לגינות מגבס, נדנדות לפעוטות ולילדים. יחד הם גם רוקחים ריבות. הוא גם מכין ליקרים מפירות.
אנשים מגיעים אליהם לאחר ששמעו עליהם מפה לאוזן. היצירות שלהם נמכרות גם בחנויות המקומיות - הנדנדות בחנות הפנטסטית לילדים ולתינוקות "חמודה" והבובות של אורה בגלריה כפיים, שתיהן בדפנה. "היציאה לפנסיה הייתה קשה, אבל היום אנחנו חושבים שזו התקופה הכי טובה בחיים", הם מדגישים, ופונים כל אחד לפינת היצירה שלו, בביתם המטופח ורב ההשראה.

תגובות לדף זה
תגובה חדשה

עדיין אין תגובות לדף זה.
מוזמנים להגיב!

חסר רכיב