חופשת קיץ, הכי קרוב לטוסקנה
בטיול בגליל המערבי, לאורכו של כביש הצפון, נפרש נוף ים-תיכוני ירוק, שליו ומעורר תיאבון, שאפילו מזכיר קצת את צרפת או איטליה הרים מבותרים בוואדיות, מכוסים בשמיכת קטיפה ירוקה של עצים ושיחים צפופים, בריזה נעימה מהים בקיץ, מפרצים כחולים וכרמים ירוקים של ענבי יין וקיווי. זו לא טוסקנה. גם לא פרובנס או יוון או קורסיקה. הגליל המערבי העליון - ירוק, עתיר נופים וכבישים מפותלים שמהם נשקף נוף מרהיב - כמו מרפסת גג ירוקה מעל הים התיכון.
* מסעדת "ארזים". במסעדה המשפחתית של בסאם פאדלי ומשפחתו מכינים ארוחות נדיבות בסגנון לבנוני: סלטים של עגבניות בעלי גפן או בזעתר, חומוס נהדר ובעיקר משאוואשה - טחינה עם פטרוזיליה טובלת בשמן זית גלילי ועליה גרגרי חומוס חמים. יש גם פלטת סמבוסק - מאפי בצק ממולאים גבינות וזעתר, וספיחה ממולאת בשר כבש קצוץ ומתובל, קבבים נהדרים וכופתה - בשר כבש קצוץ מצופה טחינה לבנה וצנוברים. הישיבה נוחה והמחירים סבירים. בסופי שבוע המקום מלא, באמצע השבוע רגוע יותר.
המסעדה נמצאת בכניסה המערבית לאזור התעשייה שלומי על כביש 899, כק"מ אחד מזרחה מצומת בצת על כביש 4 (בין נהריה לראש הנקרה). פתוח בימים ראשון עד חמישי בשעות 22:00-9:00; שישי 24:00-9:00; שבת 20:00-9:00.
טל': 04-9875244.
* פארק אדמית. חוזרים לכביש, פונים שמאלה ונוסעים ישר לצומת חניתה. חוצים את הצומת ומיד מגיעים לצומת T. שוב פונים שמאלה ועולים בכביש המפותל לפארק אדמית היפה, בגובה 600 מטר מעל פני הים. הכניסה חינם. מהחנייה יוצאים שבילים לעץ האורן הבודד והספסלים שבפסגת הפארק, ולחניון מערבי, בין עצי האלון, שנגיש גם למתקשים בהליכה. יש גם שביל למערת קשת. ממשיכים לנסוע בתוך הפארק. לפני השלט "שביל אמיר מיטל" חונים. מימין יש שם שלט עם חץ "לשביל ערוגות הבושם". כשמו כן הוא. הולכים בין שיחי צבר ענקיים כמו בסיציליה וערוגות של לוונדר וצתרה ועוד צמחי תבלין ריחניים בסגנון פרובנס. כדאי למולל את העלים ולהריח. הקיץ הוא עונת הפריחה שלהם, והאוויר הנקי מבושם ונעים. כל השבילים קצרים ונוחים להליכה. זה המקום לאנשים שאוהבים להיות גבוה בטבע ובשקט. יוצאים מהפארק ימינה, עוברים את היישוב אדמית וממשיכים בין שתי שורות ברושים על הכביש החדש העובר ליד הכפר הבדווי אל-ערמשה. נוסעים על הר מנור ולפני הפנייה לזרעית יורדים לכיוון שומרה וחוזרים לכביש הצפון 899. פונים שמאלה להמשך טיול עם השלט ל"שתולה" כי שם בפינה בין הברושים ועצי היער יש חניון קטן ומקסים עם נדנדות ושעון שמש.
* יקב הרי גליל ואגם חי ביראון. הקיבוץ, שנוסד על ידי יוצאי הפלמ"ח ב-1949, שוכן בראש הר ירוק מעל נחל דישון סביב עמקים נטועי כרמים של ענבי יין. 90% מהגפנים הם זנים אדומים: קברנה סובניון, מרלו, פינו נואר, סירה וסנג'ובזה (שמשמש ליין של אזור קיאנטי באיטליה). בפסגת הקיבוץ, כ-690 מטרים מעל פני הים (עם שלג בחורף) בנו יחד עם יקבי רמת הגולן יקב חדשני. המבקרים נהנים מנוף הכרמים בעודם עוקבים אחרי תהליך ייצור היין בין חביות הנירוסטה וחביות עץ האלון. ביקב יש חנות יין, אולם טעימות וסיורים מוד-רכים לקבוצות וליחידים. חוויה ייחודית בנוף הגליל העליון. שעות פתיחה: ימים ראשון עד חמישי 17:00-9:00; שישי 16:00-9:00; טל' מרכז מבקרים: 04-6868748.
*צאו לבלות ב"אגם חי" שבתוך הקיבוץ. זה גן עדן קטן. חוויה לילדים ולהורים שבאים להיות על המים ועם בעלי החיים בקרבה שאין כמוה אפילו בשמורת טבע. השעות היפות והשקטות (אם אין אירועים חגיגיים) הן שעות הקיץ המאוחרות עד 19:00. מומלץ לדווש בסירת פדלים בין הברבורים והאנפות שבאות לישון על הסוף הירוק שבמרכז האגם. ליד האגם ספסלים ושולחנות. הכניסה בתשלום. שכירת סירות בתשלום נוסף. פתוח בימים ראשון עד חמישי בשעות 16:00-10:00 (בקיץ עד 19:00), שישי עד 15:00, תיאום בטל': 04-6868304; 067-768364; פקס: 04-6868364.
* שמן זית איטלקי ועוד בקיבוץ יגור. בין צומת יקנעם לכביש 70, יגור-שלומי, עוצרים לגלות מקום יחיד בארץ שבו טועמים שמן זית מעשרה זנים, שמן כתית בכבישה קרה, איכותי, בדרגת חמיצות נמוכה. בנוסף לכך מוצע שם "הסורי", מעצי הזית העתיקים על גבעות שייח אבריק וחרתיה, וכן הזנים הישראליים ברנע ומעלות. אבל הלהיטים הם זני זיתים מארצות הים התיכון שמגדל זוג האגרונומים גילה ויצחק שולנר. שמן זית בטעם העדין של טוסקנה ואומבריה - "פרא-נטויו" ו"לאצ'ינו" - המתאים לתיבול סלטים להקפצת בשר בעשבי תיבול במחבת ולתיבול פסטה. יש גם "פיקואל", "פיקודו" ו"ארבקוינה" - שלושה זנים ספרדיים, "פישולן" צרפתי מאזור לנגדוק וגם "פישולן" מרוקאי, קצת חריף. תיאום בטל': 054-5618136.
* "מחלבת הנוקד" בגילון. שוכנת על הר בין עכו לכרמיאל. יש בה בית קפה ייחודי ומצוין המגיש קפה מהתערובות החיפאיות הידועות של "אוא" עם נוף גלילי נדיר, ומגישים שם ארוחת גבינות. אחר הצהריים יפה וקריר שם עם רוח מערבית מול הים ורכס הכרמל באופק. הגבינות - פקורינו וגורגונזולה, ולנסי תום ביין ועוד - מבשילות במרתף מיוחד שחפר ובנה הבעלים דני ברזילי. יש גם גבינת פטה אמיתית כמו בכרתים ודבש של פרחי בר. מקום נהדר לשבת בו בכורסאות, לשתות קפה טוב או לטעום גבינות ויין וגם יוגורט מחלב עזים. מומלץ לפתוח פה את הטיול לגליל המערבי, או לעצור ולנוח בדרך חזרה למרכז. מצומת אחיהוד על כביש 5 פונים ימינה לכיוון כרמיאל ונוסעים מזרחה 6 ק"מ עד השלט שמפנה לגילון. אחרי שער היישוב יורדים בדרך סלולה לבנה למחלבה ולבית הקפה. תיאום בטל': 04-9566062; 050-705229.
הבריכה בדפנה – נתונים ותזכורת
אני שמח להביא לידיעתכם מעט תזכורות:
1. מחיר מנוי לחברים נשאר בדומה ללפני שנה ושנתיים.
2. מנוי לילדים מתבצע דרך ההורים ( יש לגשת אלי למשרד ).
3. אנא הקפידו לא להביא את כלבכם לבריכה ו/או לפארק, הם הופכים את פחי האשפה וגם מפחידים
ילדים ומבוגרים שבאים ליהנות בפארק.
4. אין להניח אופניים, לפני שער הכניסה לבריכה.
5. החל משעה 18:00 הבריכה עומדת לרשות המתרחצים, שבאים לשחייה ספורטיבית.
הילדים מתבקשים לפנות את שטח הבריכה לשחיינים.
6. כבכל שנה אורחי הפארק מפנים את הבריכה בשעה 18:00 והבריכה נסגרת בשעה 19:00, אפשר כמובן
להמשיך לשבת על הדשא וליהנות מהאווירה הנעימה.
תזכורת נוספת למנהלי הקיבוץ, הכלכליים, החברתיים והפסיכולוגיים:
השנה נסגרו מס' בריכות בגליל כתוצאה מאי עמידה בהתחייבויות של משרד הבריאות.
בשנה הבאה פג תוקף הארכה שקבלנו ממשרד הבריאות עד 2005.
אני פונה מכאן לכל מי שרואה עצמו מחויב וחייב לעשות משהו, אל תתנו לבריכה שלנו ליפול מפני שיחד איתה יפלו עוד דברים בדרך, כגון התיירות ואיתם 110 מנויים שכל שנה באים לבריכה ( כמובן הפסד כספי ).
אפשר לבצע את כל השינויים הנדרשים בכסף שנצבר במשך 4 שנים בענף הנו"פ, ואיך אמרנו -
אין דבר כזה אי אפשר, יש לא רוצה. השאלה היא רק מי מבקש לבצע את ה"בלתי אפשרי".
להלן מס' נתונים על הפארק, הבריכה ואולם הספורט מיום הפיכתם לעסק מסחרי:
שנה | הוצאות | הכנסות | רווח נטו | % רווח |
1999 | 80,000 ₪ | | 80,000 ₪ - | |
2000 | 246,000 ₪ | 300,000 ₪ | 54,000 ₪ | 18% |
2001 | 322,000 ₪ | 450,000 ₪ | 128,000 ₪ | 28% |
2002 | 461,000 ₪ | 600,000 ₪ | 139,000 ₪ | 23% |
2003 | 681,000 ₪ | 866,000 ₪ | 185,000 ₪ | 21% |
2004 מתוכנן | 710,000 ₪ | 940,000 ₪ | 230,000 ₪ | |
סה"כ ללא שנת 2004 | 1,790,000 ₪ | 2,216,000 ₪ | 426,000 ₪ | |
ההשקעות שהושקעו "בענפון" הזה, כדברי מומחה גדול מהפורום באינטרנט, סה"כ 300,000 ₪ שמתחלקים על מס' שנים כמקובל בכל עסק בעולם. כך שהענף הזה גם משאיר רווח נאה גם משלם תקורות גם משלם חובות גם משלם לנוי ובקיצור משלם לכולם כולל למנהלים. האלטרנטיבה הגרועה יותר היא כמובן להוציא 100,000 ₪ כל שנה ואז הפארק והבריכה באמת יהיו רק שלנו והכול יעמוד יפה, נקי, מצוחצח, גאווה למקום, אבל שומם ועם זה לא הולכים לסופר. ככל שהענף מצליח יותר, כן מוטלים עליו יותר ויותר הוצאות כלליות כמו השתתפות בחוב, הגדלת סעיף תקורות, סעיף המנהלים ועוד ( פחת, ריבית, ומימון השקעות שפרוסות על פני מס' שנים ולא כמו שמישהו חושב שהענף לא מחויב ). רווחי הענף נטו נעים בין 21%-24% וכמובן שנושא הרעש והלכלוך ירד באופן דרסטי, ותאמינו לי שאני נלחם בכל החריגים.
כתוצאה ממיקום הפארק אני הולך על חבל דק, מצד אחד התחשבות בדיירים שגרים קרוב, הן מהרעש והן מהלכלוך ומצד שני להביא אוכלוסיה שתתאים לצרכי המקום ולפיכך הייתה לי אפשרות להגדיל את הכנסות הפארק והבריכה הרבה יותר, לפחות פי 2.
אני מקבל אין סוף בקשות של קבוצות להגיע ולעשות למשל: קריוקי, או אירועים, כולל מוסיקה שקטה ואני מוותר עליהם ומודיע להם שאין מוסיקה. אני חושב שהגעתי היום למצב די טוב, אם אני משווה זאת ללפני שנתיים, מבחינת הרעש ולכלוך הפארק, שם הפארק מוכר בכל הארץ כפארק שקט ולכן באים אליו אוכלוסיה שקטה ולא רעשנית. היות והרמתי את המחירים, נוצר קושי אמיתי לאדם לבוא ולשלם לפארק ולבריכה ולכן הבריכה יחסית לא מלאה, על אף שיש הרבה אנשים בפארק.
נוסף לזאת קושי בלבוש מתאים לבריכות, אצל האוכלוסייה הדתית למשל, מפני שללא בגד ים לא נכנסים לשטח הבריכה.
לסיכום
אין לקיבוץ דפנה, במצבו היום, עם ענפים שמביאים הפסדים, את הפריבילגיה לא להתייחס לענף שמשאיר רווח יפה ומעסיק חברים/ות מובטלים, ולחלום חלומות שהוא ייסגר וזאת עם כל האי נוחות שנגרמת מדי פעם. לא יאמן, אבל אחרי 4 שנים לא הצלחתי לקבל אישור לשירותים נוספים מצפון לפארק. במעיין ברוך יש מספיק, בחורשת טל יש ובדפנה אין למה? ככה!
מתי ייפול לכם האסימון שזהו עסק כדאיי. תיירות היום זה עסק טוב ואלה שרוצים לחסל שיפנטזו על חלום אחר.
ברכות ותודות
מילות פרידה
אנחנו סטודנטים בדפנה ומסיימים 3 שנות מגורים פה. בימים אלו אנו מפנים את דירת החמד שלנו ועוזבים את הצפון.
נהנינו מאוד מהדשא, מהמים ובעיקר מהחברה תודה לאלו שהתענינו ועזרו.
מקווים להתראות בעתיד. בברכה, ארנון כהן (הסטודנט) ומיטל שגב.
לכבוד,
מנהלת הקהילה / אחראי הבריכה.
ברצוננו להביע את תודתנו על האירוח המושלם בבריכה שלכם ביום האחרון ללימודים ועל ההנחה המשמעותית בתשלום. אנו מאחלים לכולנו קיץ נעים ובטוח והמשך שיתוף פעולה פורה. בתודה ובברכה, הנהלת ביה"ס הר וגיא.
