קיבוץ דפנה
קיבוץ דפנה
חסר רכיב

עלי דפנה 1039

29/11/2005

עלון קיבוץ דפנה מספר 1039 תאריך 25/02/05

   שלום לכם,

חופש הדיבור והשקיפות לא עמדו בראש מעייניו של מי שהעביר את דו"ח הביקורת לפרסום בעיתונות המקומית.  המעשה מעיד על העדר יכולת הבחנה בין ביקורת פנים ככלי בונה לטווח ארוך, לבין פרסום בכלי תקשורת המונים מציצנית וסקופיסטית.

במהות הדו"ח נועד להעניק לחברים, בעלי המניות, רשימה של ממצאים אשר לדעתה המיקצועית של המבקרת נמצאו בהם ליקויים ובשום אופן אינו כתב אישום, ודאי לא כתב הרשעה. ביקורת על דרך ניהול והכורח בתיקון ליקויים הרשומים בדו"ח אינו מפחית כהוא זה מההערכה לאורי ולצוות ס.א.ר. על עבודתם רבת השנים ואינו מטיל דופי ביושרם.

 הויכוח שנוצר סביב הדו"ח אינו צריך לרפות את ידיהם של חברי וועדת הביקורת. סמכותם ותוצאות עבודתם הם פרי החלטות חברי הקיבוץ.

העורך

    הנה ימים באים ותשוקה גדולה מושלכת חשופת שת בחצרות,

וכל האהבה שהייתה במילה אהבה  וכל הנפש שהייתה במילה נפש נפרשות מאופק אל אופק עד המקום בו נשאב המרחב ביללה אל תוכו פנימה.

הנה היא, מחליקה על מישורים מאודים כאילו היו מים, דמה מכתים את האוויר וזרועותיה מפרפרות ככנפיים שנידונו להישאר גוף,

ראו כיצד היא מתהפכת,

ראו איך היא הולכת ונפרמת מסדר לשאינו סדר, מיפה לנשבר.

 

 דנה  אמיר

מתוך: הליקון מספר 41, קיץ 1995

 

גילוי דעת

בעקבות פרסום הכתבה של העיתונאית רונית יהל על דוח הביקורת ב "מידע 8".

 

"עלי דפנה":  עורך: אלי ליבנה.  יעוץ והגהה:  לילית הראל.   מכתבים למערכת:  tikshoret@dafna.org.il

 

הנהלת הקהילה מביעה את צערה ואת מחאתה על הדרך שבה בחרו חבר או קבוצה של חברים להעביר את הדיון בדוח הביקורת לפרסום מעל גבי התקשורת האזורית.

 

חוסנה האמיתי של כל חברה נמדד ביכולתה להתייצב מול קשיים ומשברים ולנהל אותם באחריות ובשיקול דעת.  הדרך של סגירת חשבונות אישיים ועריפת ראשים, כזכור לכולנו, היא מתכון לקרע חברתי ולמלחמות חינם ואין היא משרתת בשום פנים את המטרות לשמן הוקם מנגנון הביקורת הפנימית בדפנה.

 

החלטתנו להנהיג מנגנוני ביקורת מקצועית וללא משוא פנים דורשת גם מן הצבור, ולא רק מן ההנהלות, התייחסות בוגרת ועניינית. כלי הביקורת בא לשרת ולקדם את מערכות הקיבוץ בהתמודדותן מול הקשה במשברים שידעה דפנה מעודה.

 

הצעד שנעשה על ידי אותה קבוצת חברים, שבחרה להוציא את הויכוח הציבורי הלגיטימי מחוץ לקיבוץ פוגע בביקורת ומחליש את תקפה המוסרי ובודאי שאינו תורם להתנהלות חברתית בריאה ומשגשגת. אנו מגנים דרכי ביטוי בעילום שם שתכליתן הכפשה וליבוי מלחמות בין אדם לרעהו. אנו מחויבים לשיח ציבורי דמוקרטי וחברי ויש להגן על כך מכל משמר. 

 

כפי שהובטח לחברים באסיפה יתקיים דיון משותף להנהלת הקהילה ולועדת ביקורת. בישיבה זו, שנועדה ל- 13 במרץ 05, יידונו נושאים שונים שנוגעים בהשלכות החברתיות של דוח הביקורת, כמו תפקידי הביקורת, דרכי הצגתה בפני הציבור וכדומה.

 

דוח הביקורת מעלה שורה של נושאים אשר חשיבותם לחיינו ולפנינו בעתיד אינם מוטלים בספק, ועל כן מחובתנו להתמודד ולדון בהם באותן מסגרות שנועדו לכך, קרי, הנהלות הקיבוץ ומוסדותיו.

 

 

מסמך זה התקבל בהנהלת הקהילה בישיבתה האחרונה מתאריך 20 בפברואר 2005.

 

בקהילה

 

משולחן הנהלת הקהילה

 

כפי שפורסם בדף המידע האחרון התקיימה פגישה עם צביקה חבלין שהציג תהליך שהתבצע בהגושרים בנושא הצמיחה הדמוגרפית. להלן תמצית הדברים.

 

עיקרי המהלך לצמיחה דמוגרפית בהגושרים:

בהגושרים החלו בפעולות לקליטת משפחות צעירות לישוב לאחר שהקיבוץ השלים את תהליך הפרצלציה והשיוך. התהליך החל במאי 2003 והכנת התקנון נמשכה כחצי שנה. טרם הבאת התקנון לאישור אסיפת הקיבוץ התקיימו מפגשים עם חברי הקיבוץ. המפגשים נועדו ללימוד התקנון וקבלת הערות, השתתפו כשליש מהחברים. התהליך לווה על ידי מחלקת הרווחה של המועצה האזורית.

נבחר צוות מוביל הכולל 7 חברים + צביקה. הוא מחולק לתתי צוותים: צוות כלכלי/משפטי + ועדת קבלה. מרכז הוועדה מקבל גמול תפקיד ואושר תקציב לגיטימי למימון פעילות הצוות לצמיחה דמוגרפית.

יישום התהליך החל בספטמבר 2004. היעד: קליטה בקצב של כ – 10 משפחות לשנה לטווח של 5 שנים.

 

העקרונות המנחים:

ü      קבלת משפחות צעירות לחברות, לאו דווקא של בנים.

ü      הנחות כספיות לבנים ולנכדים.

מהות ההסדר:

נקבעו 2 מסלולים לקבלה לחברות:

א. קבלה לחברות מלאה לאגודה שיתופית חקלאית (הקיבוץ) תוך זיקה מלאה לנכסיה. הנקלט הוא חבר קיבוץ לכל דבר ועניין.

ב. קבלה לחברות במעמד של חבר תושב. לחבר/תושב אין גישה לנכסי הקיבוץ. עצמאי מבחינה כלכלית וכנישום מול שלטונות המס.

 

כל הנקלטים, כולל בנים, עוברים תהליך קבלה על ידי ועדת קבלה, התהליך כולל מבחני התאמה אישית והתאמה כלכלית. (בדומה לתהליך הקליטה אצלנו של המשתכנים לשכונה הקהילתית).  בוטל שלב המועמדות בתהליך הקליטה.

 

מקור המימון של המהלך.

ü      דמי כניסה לכל אחד ממסלולי הקליטה.

ü      תשלום למנהל מקרקעי ישראל – שחרור משעבוד.

ü      תשתיות ופיתוח.

ü      מחיר הדירה.

הנחות לבנים:

ü      בדמי הכניסה - ע"פ ותק ההורים. זכות ההנחה בדמי הכניסה רק לבן אחד.

ü      בקניית הדירה – על פי שנות הוותק של ההורים או הסבים והסבתות.

ü      כנ"ל לגבי עלויות תשתיות ופיתוח.

 

תמר שאקי

בעסקים

 

הנדון: תיקון לסיכום ישיבת הנהלה כלכלית מס' 2 מתאריך 20/01/2005 .

 

בסעיף א' הושמט בטעות שמו של נתן הכהן, לפיכך מצורף הפרוטוקול המתוקן.

נוכחים: עמוס, אורי, חוה, אבי, ליש, מוישיק, און, קפלן, חיים , תמר, אבי.

 

א . מועמדים לריכוז משק – גזברות.

     מוזמנים: צוות משאבי אנוש, ישראל קנול.

     הוצגו 4 מועמדים:  אברהם קלדרון,   דודו ישראל,  דוד יהלום,  נתן הכהן.

   הוחלט: חברי הנהלה כלכלית ימסרו במהלך השבוע הקרוב לאון, את המלצתם.

 

ב . דו"ח ביקורת ס.א.ר.

 

1 . הנהלה כלכלית של דפנה ערכה דיון בנושא דו"ח הביקורת על ס.א.ר.

 

2 . הנהלה כלכלית רשמה לפניה את הודעת מועצת המנהלים של ס.א.ר. כי היא דוחה  את דו"ח הביקורת.

 

3 . הנהלה כלכלית רואה את דו"ח הביקורת כמחולק ל – 2 חלקים. החלק הראשון כולל נושאים הקשורים לס.א.ר.

      החלק השני כולל את נושא החזקת המניות של החברה ברומניה ע"י  אורי בנאי.

 

4 . לגבי החלק הראשון העוסק בהתנהלות ס.א.ר. נשמעו דעות מנוגדות של המשתתפים בישיבה  כולל של מבקרת הפנים של

     הקיבוץ עדה ברעם. בכל מקרה הוחלט שמסקנות ואימוץ המלצות  מתוך הדו"ח יבוצעו לאחר קבלת החלטות לגבי המשך

     פעילות ס.א.ר. עם או בלי שותף, במתכונת שתוחלט.  נשמעה טענה מצד כמה ממשתתפי הישיבה שהדו"ח עסק לפחות בחלקו

     בנושאים שעיקר מטרתם היא בדיקת התנהלותו של אורי בנאי כמנכ"ל, כיזם, מנהל העסקים והאחראי המרכזי לפעילות ס.א.ר.

     וזאת תוך ניסיון להציג את הבעיות הכרוכות בהתנהלותו של אורי ובהתעלם מן הדברים החיוביים הרבים שעשה אורי במהלך

     15 השנים האחרונות בהן הוא מנהל את ס.א.ר.  נשמעה דרישה מפורשת לקבלת דו"ח מאוזן ( לא חד צדדי ), במיוחד כאשר

     הדו"ח שם דגש על בדיקת התנהלות המנכ"ל.

 

5 . הנהלה כלכלית רושמת לפניה את הודעתו של אורי בסיום הדיון כי לאור התנהלות ועדת הביקורת ומנהלי הקהילה בענינו , הוא

     לא ימשיך לשאת באחריות לס.א.ר. כמנכ"ל בכל מתכונת שתוחלט לגבי המשך הפעילות.

 

6 . לגבי החזקת המניות ברומניה, התקבלה הודעת אורי שאין ולא הייתה בהחזקת המניות אלה לתקופה מסוימת שום כוונה או

     ניסיון לביצוע פעולה שהיא בניגוד עניינים עם ס.א.ר. או שעלולה לקדם את האינטרסים האישיים של אורי בנאי, הן ע"ח

    ס.א.ר. והן באופן כללי.  אורי בנאי מסר כי המניות הוחזקו אצלו באופן זמני עד שיעברו לבעליהם ובכל מקרה לא   צמחה לאורי

    כתוצאה מהחזקת המניות שום טובת הנאה.

 

7 . הנהלה כלכלית רואה באי דיווחו של אורי על החזקת המניות, למנהלים להם היה כפוף כנוהל לא תקין, ומבקשת שבעתיד בכל

     מקרה שבו יכול להיווצר מצב של ניגוד עניינים בין מנהל, חבר, עובד  או כל מי שפועל בענף, תאגיד, או כל פעילות אחרת

     הקשורה לקיבוץ ידווח מי שחושב שכתוצאה מפעילותו יכול להיווצר מצב של ניגוד עניינים , על כל מקרה שכזה למנהלים להם

    הוא כפוף ואו למזכירות הקיבוץ.

 

    פרוטוקול זה אושר בכתב / חתימה / הערות ע"י חברי הנהלה כלכלית פורסמו במסגרת הדיון  באסיפה.

 

                                                                                                                                    רשם: אבי ברג.

                                                                                                                                    אישרו: חברי הנהלה כלכלית.

קצרצרים בעסקים

  • מסעדת הדגים קיבלה סוף סוף את האישורים הרלוונטיים ממינהל מקרקעי ישראל.  הדלת פתוחה עתה לקבלת היתר מהוועדה המקומית.   העקשנות משתלמת. ברכות לצוות !
  • לגני דפנה אושר לשפץ ארבעה חדרים נוספים. בהצלחה !

 

ידיעות משאבי אנוש

 

1.      עופרה בורנשטיין החליטה לפרוש מחברותה בועדת קבלה ופאני חיימוביץ' שהייתה אחריה ברשימה נכנסה במקומה. תודה לעופרה ובהצלחה לפאני.

 

2.       בחירת מרכז משק/גזבר – לאחר שנפתח מכרז למשרת מרכז משק/ גזבר נפגש צוות ראיונות עם מספר רב של מועמדים מהאזור הקרוב והרחוק ומדפנה. התקיים תהליך מיון ומבדקים ובסופו הובאו 4 מועמדים לפגישה עם הנהלה כלכלית ומשא"נ בתהליך רגיל טרום אסיפה וקלפי. במהלך השבועות האחרונים הוצע לאבי ברג בהמלצה של קפלן וחברים ומנהלים בקיבוץ להמשיך שנה נוספת בתפקידו, בשל שביעות רצון הקיימת במערכת ומתוך רצון לסיים מהלכים המתנהלים כעת, אבי סרב אך לאחרונה הביע את רצונו להמשיך עוד שנה. הנהלה כלכלית  החליטה בישיבתה ב- 2.2.05 להמליץ על הארכת כהונתו של אבי בשנה נוספת עד סוף 2005 . הנושא יובא לדיון באסיפה ב 16.3 ולהחלטה בקלפי.

 

3.      מנהל/ת קהילה: הסתיימו הראיונות עם חברים מדפנה שהציעו עצמם לתפקיד ועם מועמדים חיצוניים. סוכם להביא לבחירה את 4 המועמדים מדפנה ועוד שני מועמדים חיצוניים. אושר בהנהלת קהילה ויובא לאסיפה הקרובה בתאריך      16.3 ולאחר מכן לקלפי.

 

4.      מנהל /ת משא"נ: הסתיימו הראיונות עם חברים מדפנה שהציעו עצמם ועם מועמדים חיצוניים. סוכם להביא לבחירה את שני המועמדים מדפנה ועוד שני מועמדים חיצוניים. יובא לאישור בהנהלת קהילה ולאסיפה ב - 16.3 ולאחר מכן לקלפי.

 

5.      תזכורת לחברים ומנהלי פעילויות: עם התקרב האביב והצורך בעובדים נוספים אבקש להוציא באמצעות משא"נ מכרז מסודר כנהוג אצלנו.

 

6.      השלמות ותוספות חברים להנהלות קהילה ועסקים יתבצעו עם בחירת המנהלים החדשים בכל תחום.

 

7.      צבירת ימי החופש לחברים העובדים בדפנה:

             בתקנון עבודה שהתקבל עם תחילת ההפרטה נקבע שחבר לא יוכל לצבור יותר מ 60 ימי חופש.  להזכירכם, ימי החופש

             נועדו לשימוש כימי חופש מאחר ואין אדם שאינו זקוק לרענון. חשוב לזכור כי בתחילת  כל שנה מתווספים ימי החופש

             הנותרים משנה קודמת ל"מצבור" אישי וכל יום חופש העולה על 60 הימים המותרים לצבירה לא ייחשב.

             בדיווח האחרון לכל חבר הייתה צריכה להתווסף גם התזכורת המופיעה בזאת.

                

                                      און פקטור-משא"נ

 

"כ-200 כלבים יומתו בקצרין מחשש לכלבת"  - הארץ

החוק קובע כי כל כלב חייב להיות קשור ומחוסן  וכל חתול חייב לשאת קולר.

 

השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות הכריזו על השכונות הצפוניות בקצרין כאזור שבו אותר כלב חולה בכלבת. כתוצאה מכך, החלו במועצה המקומית קצרין ובמועצה האזורית גולן לבדוק את רישומי החיסונים של כל הכלבים באזור קצרין. לפי ההערכה, יהיה צורך להמית 150-200 כלבים שלא חוסנו. בנוסף לכך יושמדו כל חתולי הרחוב באזור שהוכרז, וגם תימנע הגישה לסוסים באחת מחוות הסוסים באזור.


הווטרינר ד"ר דני צור אמר, שכל הכלבים שחוסנו מנובמבר 2003 ועד היום, נחשבים למחוסנים מפני כלבת, אולם בין 150 ל-200 כלבים, שחיים באזור קצרין ושלא חוסנו בזמן - יושמדו. תיאורטית, ניתן להכניס כלב שלא חוסן להסגר של שישה חודשים, אולם ד"ר צור מסביר שמבחינה כלכלית הרשות לא יכולה לבצע זאת, ולכן הכלבים יושמדו.

ד"ר צור אמר שהיום נדרש סיוע של המשטרה להחרמת שני כלבים לא מחוסנים מתושב באזור קצרין, שסרב למסור אותם להשמדה. הכלב הנגוע בכלבת אותר בשבוע שעבר לאחר שהתנהג בצורה שהחשידה אותו כחולה במחלה - הוא נשך כלבים אחרים וגם עצמים דוממים. הוא נלכד, הוכנס להסגר ומת אתמול מכלבת.
לשכת הבריאות המחוזית במשרד הבריאות עודכנה בהתפתחויות.


 

היחידה לטיפול בבעיות בין החבר לקיבוצו

 

תפקידי המחלקה:

להפגיש בין החבר למוסדות הקיבוץ בנושאים בהם החבר מרגיש שאינו מקבל התייחסות ראויה ו/או

מרגיש שאין לו למי לפנות, ו/או קיימת פגיעה בזכויותיו כחבר קיבוץ.

המחלקה עוסקת במתן סיוע, ייעוץ וליווי לחבר הפונה והן למערכת הקיבוצית וכן מהווה גורם מתווך

ומגשר בין החבר למוסדות הקיבוץ.

 

אופן העבודה

המחלקה עובדת בשיתוף פעולה עם מחלקות שונות בתנועה הקיבוצית: המח' המשפטית, המוסד

לבוררות של התנועה הקיבוצית, מח' בריאות ורווחה, המלווים האזוריים, אגף חברה, מח' הביטחון

(מקרים בודדים), ארגון אהדה, התחנה לשיקום.

חלק מועט מהפניות מופנה לטיפולן של המחלקות הרלבנטיות ולעתים רחוקות לגופים מחוץ לתנועה.

 

העבודה נעשית בצורה דיסקרטית תוך מאמץ לשמור על צנעת הפרט ועל כבודם של שני הצדדים.

 

סוגי הפניות / סוגיות מרכזיות

נושאי דיור, זכאויות וסוגיות הוותק, בנים בעלי צרכים מיוחדים, אלמנים/נות,

גרושים /גרושות, אמהות חד הוריות, אנשים בעלי מגבלות פיזיות ונפשיות, תגמולים שונים: קצבאות,

רנטות, תגמולי משרד הביטחון וכיו"ב, פיטורין ממקום עבודה ועוד.

 

נושאים שטופלו באופן רחב

באמצעות הטיפול בפניות הפרט נפתח פתח לבחינה מחודשת של נורמות ונוהלים ולהעלאת נושאים

עקרוניים על סדר היום הקיבוצי.

הנושאים שהועלו על סדר היום התנועתי באמצעות ודרך פניות פרטניות: (כולל מסמכים):

פרידה בין שני בני זוג באותו הקיבוץ - המלצות הקבה"א והתק"מ.

 קווי מתאר ליחס הקיבוץ לחבריו ולבניו בעלי נכות ובעלי צרכים מיוחדים.

 

יחסי עבודה בין החבר לקיבוץ: יצאה חוברת של התנועה בנוגע לחובות וזכויות החבר /ה בעבודה.

 

 

איך יוצרים קשר

את המח' מרכזת אביה נבו-שפירא מקיבוץ עין השופט - עו"ס ומגשרת.

טלפון נייד: 050-7677917  או באמצעות אתי - מזכירת אגף חברה  5425296- 03

בימים אלו נמכרה ה"בורה" 604 ובמקומה נקנתה מאזדה לנטיס חדשה,

לרווחתם של ציבור המשתמשים.

                                                            אנא סעו בזהירות.

                                                   עירית רווה - רווחה

 

 

 

שיוך דירות 

  מאת: עו"ד רון רוגין -  פורסם ב"גלובס".2.05  13

 

 


חוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה לא באה לאחר הליך של מתן זכות שימוע וטיעון לנציגי חברי הקיבוצים והמושבים השיתופיים, וכתוצאה מכך מבוססת ההחלטה על שורה של טעויות עובדתיות, חלקן מביכות.

 

מועצת מקרקעי ישראל מוסמכת על-פי חוק לקבוע את "המדיניות הקרקעית" בקרקע המנוהלת על-ידי מינהל מקרקעי ישראל. מועצת מקרקעי ישראל היא גוף בעל מומחיות מיוחדת, ידע וניסיון רב-תחומי. חבריה מתמנים בידי הממשלה בתהליך סטטוטורי קפדני ומפורט. החוק קובע הוראות מחמירות למניעת ניגוד עניינים, בייחוד בכל הנוגע למגזר החקלאי.

מועצת מקרקעי ישראל קיבלה ביום 2 בספטמבר 2003 וביום 22 באוקטובר 2003, לאחר חודשים ארוכים של בחינה יסודית ומדוקדקת, את החלטה 979, המסדירה את הזכויות בחלקת המגורים בהתיישבות הכפרית בישראל, ובכלל זה בקיבוצים ובמושבים שיתופיים.

 

החלטה 979 היא החלטת מדיניות קרקעית מובהקת. היא שקלה שורה ארוכה של גורמים ושיקולים תכנוניים, כלכליים וחברתיים, לצד שיקולים לאומיים ושיקולי איכות הסביבה. היא הומלצה על-ידי דרגים מקצועיים במשרד האוצר. הוראות מסוימות בה, בכל הנוגע לזכויות חלקת המגורים בקיבוצים ובמושבים שיתופיים, נבחנו על-ידי צוות משימה מיוחד שמונה על-ידי המועצה. השר אהוד אולמרט, יו"ר מועצת מקרקעי ישראל, אישר ב – 5 בנובמבר 2003, לאחר דיון מפורט, את ההחלטה.

 

בתמצית, ההחלטה באה ליישם את עקרונות דו"ח מילגרום

מ 14 בדצמבר 2000, אשר המליץ "לחזק ולבסס את זכויות החוכר החקלאי בחלקת המגורים", בין היתר כאיזון להחלשת זכויות ההתיישבות בעת שינוי ייעוד הקרקע שמחוץ לחלקת המגורים (אלו הן החלטות 727 717, ו-737, העוסקות בשינוי ייעוד הקרקע, ובוטלו על-ידי בג"ץ הקשת הדמוקרטית המזרחית). ככלל, המליצה ועדת מילגרום על השוואת הזכויות בין המגזר החקלאי למגזר העירוני בחלקת המגורים, תוך הסמכת מועצת מקרקעי ישראל לקבוע את שיעור ההיוון המדויק. המלצות אלו אושרו על-ידי ממשלת ישראל (החלטה  759 -מ 17בנובמבר 2002), ולאחר כחצי שנה של משא ומתן גובשו לטיוטת החלטה 979.

 

טיוטת ההחלטה כללה ויתורים משמעותיים לרעת ההתיישבות, כגון עצם ההגבלה על הבנייה בשטח המבנה הקיבוצי, דבר המהווה שינוי יסודי של חוזה החכירה הקיבוצי (חוזה אשר לא הגביל את הבנייה בשטח המיועד למגורים, בכפוף לתוכנית מתאר תקפה). כך למשל, טיוטת החלטה 979 דרשה תשלום מיידי ומרוכז של כל היוון חלקת המגורים (בתנאי מבצע ההיוון שנהגו במגזר העירוני בלבד, במשך למעלה משש וחצי שנים: 3.75% בתוספת מע"מ מערך הקרקע), להבדיל מהאפשרות לתשלום נדחה, לעת העברה, בהחלטות המסדירות את שיוך הדירות בהתיישבות (החלטה 692 (מושב שיתופי) ו - 751 (קיבוץ).

 

היועץ המשפטי לממשלה הקודם, אליקים רובינשטיין, העיר מספר הערות לטיוטות אלו, ובהתאם שונו, שוב, חלק מהוראות ההחלטה לרעת חברי ההתיישבות הקיבוצית. כך למשל, נקבע כי ההיוון יוגבל ל 375 מ"ר כפול תקן הנחלות ההיסטורי של הקיבוץ, או מספר בתי האב, לפי הנמוך; תקן זה נופל בהרבה, ברוב המקרים, ממספר בתי האב בקיבוץ או במושב שיתופי. לאחר מכן, כאמור, מונה צוות משימה לבחינת הוראות נוספות, ושוב צומצמו זכויות ההתיישבות הקיבוצית: בני משק או משפחות שנקלטו לאחר 2 בספטמבר 2003 ישלמו היוון של 31% (נדחה או מיידי); קליטת משפחות צעירות לא תגדיל את שטח חלקת המגורים הכוללת. היא נקבעה ל-  2.5 דונם כפול תקן נחלות (או מספר בתי אב, לפי הנמוך).

 

מגבלה זו מהווה - כפי שקובע משרד האוצר עצמו - ברוב המקרים הפחתה של שטח המגורים בקיבוצים ובמושבים השיתופיים.

ממ"י ומשרד המשפטים הוסמכו לקבוע הוראות ספציפיות להגבלת סחירות בזכויות בנייה שיירכשו על-ידי הקיבוץ, ונקבע כי השטח לא יהיה סחיר. על רקע הליך מסודר זה (שתואר בראשי פרקים בלבד כאן), ספק רב אם היה מקום לעיכוב יישום ההחלטה במשך 14 חודש (!) על ידי היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז.

 

חוות דעת היועץ המשפטי (להלן - חוות הדעת) קבעה, ב - 11 בינואר 2005, כי ההסדר שגובש ע"י מועצת מקרקעי ישראל הוא "הסדר כללי, לא בשל" ולכן יש למנות ועדה חדשה לבדיקה מחודשת של כל הסוגיה. קיצורו של דבר, עמל של שנה וחצי אינטנסיביות מצד מועצת מקרקעי ישראל נפסל, כלאחר יד, בחוות הדעת.

 

ספק אם יש מקום לאיסור שהוטל בחוות הדעת על שר האוצר לאשרר את החלטה 979, שהרי על-פי חוק יסודות התקציב, אך ורק החלטה הכרוכה בהפחתת הכנסות המדינה טעונה אישור; עמדת משרד האוצר היא, שההחלטה צפויה להגדיל את הכנסות המדינה (יש מאין, שהרי בלאו הכי חברי הקיבוצים מתגוררים

בדירות הקיבוצים), מחלקת המגורים בלבד, בהיקף של למעלה 1-מ מיליארד שקל בטווח הזמן המיידי.

צעד זה אף מתיישב עם המדיניות של שר האוצר להפחתת החיכוך הביורוקראטי עם ממ"י (על-ידי היוון), על תופעות הלוואי הכרוכות בכך. זאת, מבלי לאבד את מקור ההכנסה השוטף של המדינה על יתרת המשבצת החקלאית.

 

 

 

 

חוות הדעת לא באה לאחר הליך של מתן זכות שימוע וטיעון לנציגי חברי הקיבוצים והמושבים השיתופיים (זאת, על אף שנשמעו המקטרגים על ההחלטה). כתוצאה מכך, מבוססת ההחלטה על שורה של טעויות עובדתיות, חלקן טעויות מביכות.

 

כך, למשל, חוות הדעת יוצאת מנקודת הנחה, שכל קיבוץ יקבל, כביכול, "בנק זכויות", היות וכל חבר יזכה להיוון של 375 מ"ר, בעוד שהשיוך המרבי, על-פי נוהלי ממ"י והחלטה 979, הוא 160 מ"ר לכל בית אב.

 

זו טעות יסודית, היות וכאמור ההיוון של 375 מ"ר הוא בגין נחלה (ולא בגין כל חבר קיבוץ), וישנם קיבוצים שהיוון זה אפילו אינו מספק 160 מ"ר לכל בית אב. קל וחומר, שעה שזהו הגבול הסופי להיוון גם בעתיד, לאחר קליטת משפחות חדשות.

 

המושג (הדמגוגי משהו והלא משפטי במובהק) בחוות הדעת של היועץ בדבר "בנק זכויות" הוא מגוחך על רקע העובדה, שבלאו הכי יישובים שיתופיים רבים זכאים להיוון של 0% (יישובי קו העימות בצפון, יישובי רמת הגולן), או זכאים לשיעורים מופחתים במקומות נבחרים בהם ערך הקרקע הוא אפסי (נגב,

ערבה, עמק בית שאן, חבל מעון ולכיש, סובב עזה). איזו הטבה יש בהיוון לפי 3.75% מערך הקרקע במשאבי שדה או ברביבים?

 

חוות הדעת מתעלמת מהזכויות הקיימות של החוכרים בחלקת המגורים, עליהם נבנו בתי החברים (בדרך כלל, בתים זעירים), לאחר עשרות שנים של ישיבה, הגנה וטיפוח המקום. מה היה שווי הקרקע בטירת צבי או בדגניה אילולא עמדו חברי מקומות אלו והגנו בגופם על הקרקע?

 

 

 

 

לבסוף, ההשוואה למגזר העירוני מצדיקה את ההשוואה של ההיוון (שאינה אלא פעולה חשבונאית של הקדמת דמי חכירה שוטפים המשתלמים לממ"י מזה עשרות שנים). אין להבין את הטענה בדבר "בנק זכויות" על רקע הגבלות העבירות בזכויות והצורך להתקבל לקיבוץ, על כל המשתמע מכך, גם בקיבוצי

השינוי (תרומה ל'רשת ביטחון', תרומה לעזרה הדדית, השתתפות בתקורה) כתנאי לבנייה.

 

מעבר לכל, חוות הדעת פוסלת החלטת מדיניות רב-מוקדית, המהווה פשרה חכמה ומושכלת העשויה לסייע לקיבוצים רבים השרויים במצוקה דמוגרפית קשה ביותר, הזדקנות אוכלוסיה וילודה נמוכה.

החלטה 979 כולה, על כרעיה וקרביה, נפסלה לחלוטין על-ידי חוות הדעת, מבלי לציין בכלל את העובדה שזהו אינטרס מובהק של מדינת ישראל לקלוט בני משקים ומשפחות צעירות בהתיישבות הקיבוצית, בבנייה עצמית על חשבונן (בהעדר אפשרות גיוס הון במרבית הקיבוצים, פרט לקבוצה מצומצמת), תוך חיזוק התשתית הסוציאלית בקבוצות אלו, תקבולים מהותיים לקופת המדינה ופעמים רבות חיזוק הפריפריה

המתפוררת של מדינת ישראל.

 

יש להצטער על חוות דעת זו, המהווה דוגמא חיה לשאלת השאלות: כיצד זה שישראל הסתבכה בביורוקרטיה

מיותרת וחסרת תקדים, אשר דרדרה אותה, במונחים של תוצר לאומי לנפש, אל הרבה מתחת למדינות  המפגרות באיחוד האירופי.

 

מכתבים למערכת

 

 

מנוחה אחרונה

 

מדי שבועיים פוקדת אני את בית העלמין, מזה שלוש שנים.  במשך השנתיים הראשונות הייתה תחזוקת המקום משביעת רצון ואפילו במשך זמן מה טובה מאוד. בחודשים האחרונים, פשוט לא נעים להגיע למקום. הוא מוזנח, פרוץ לכל מבקר ובעלי חיים והולכי על שתים עושים במקום כבתוך שלהם. אין כתובת ואין אבא למקום. חבל. מקום אשר צריך להיות מנוחתם האחרונה של יקירינו הינו גם קורבן נוסף להפרטה. לאחר ברורים, התברר כי כמה עשרות אלפי שקלים הם שיעשו את התיקון הדרוש, בנית גדר.

לעניות דעתי רוב האנשים הטמונים במקום זה עשו את שלהם ביושר ובאמונה שלמה וכמה עשרות אלפי שקלים שחסרים מבזים אותם ואת מעשיהם.

הייתי רוצה שייעשה מאמץ נוסף מצד הממסד למצוא את הכסף הדרוש לשם התקנת גדר  סביב בית הקברות, למען לא יהיה המקום פרוץ לכל דכפין. נקווה כולנו למציאת פתרון הולם.

                                                                                                                                                    רינה צור

 

 

*  *  *

 

מכתב זה הגיע אלי  באמצע ינואר. 

לצערי  נבצר ממני לפרסמו עד עתה בשל העדר מקום בדפי המידע.  העורך

 

מזל טוב למזכירות דפנה לרגל עלייתה לליגה הלאומית של המשטרים הכי חשוכים ואפלים בעולם, שבהם לאזרח אין זכות דיבור ומחאה. ביום ד' 19/1 בצהריים, חילקתי בתאי הדואר מכתב אישי לחברים על תקרית שהייתה לי, ולאחר שעה קלה הודיע לי מרכז משא"נ שהוא ומנהלת הקהילה מיהרו והוציאו את הדפים מתאי החברים, והזמינו אותי לשיחה במזכירות.

בשיחה עמם ננזפתי וספגתי הטפת מוסר ואף אסרו עלי להפיץ את הדפים. אני ביקשתי מהם להשיב אלי את הדפים שנאספו מתאי הדואר, השייכים לי, והם סרבו להחזירם. הבהרתי להם שזו התנהגות ילדותית משום שבקלות אני יכול להדפיס ולשכפל דפים חדשים ושכך אעשה ולא אשתף פעולה עם סתימת פיות בדפנה. ואכן, למחרת חילקתי באופן אישי לחברים את הדפים, ואף שמעתי שגם מנהל הקניונית, ננזף על כך שאיפשר לחברים לקחת דפים אשר השארתי אצלו עבור חברים שביקשו לקראם.

אני קורא לחברים לא לתת יד לסתימת פיות ממוסדת אשר אחריתה מי יישורנו.

                                                                                                                                                משה בן ליש


אף פעם לא מאוחר לברך.... מזל טוב לזהבה קופרמן ליום הולדתה שחל ב...ינואר. 

 

 מזל טוב ליום הולדתך

    החל בחודש פברואר 2005 


זאב

אדלסון

יהודית

אריאלי

דבורה

גולן

אפרת

גור

שושנה

דינסמן

נתן

הכהן

יעקב

זהבי

ריקי

זהבי

יחזקאל

יהושע

אירית

ליבנה

אריק

פיגלסון

עודד

רבינוביץ'

דון

רייט

עליזה

שהרבני

קיבוץ דפנה תיקשורת קהילתית:  עלון  | דפי מידע

 אתר אינטרנט  tikshoret@dafna.org.il


חסר רכיב