בעסקים סיכום ישיבת מועצת מנהלים מס' 5 - יום ראשון 20 מרץ 2005 נוכחים: קפלן, חוה, אבי, עמוס, ליש, תמר, אבי, און. 1 . סיכום 2004 – מציג רו"ח ישראל בן יורם. הוחלט: א . יוצג דו"ח תפוסה של גני דפנה. ב . תוצג תוכנית מסודרת של הגד"ש. ג . מאשרים את סיכום 2004 . 2 . שותפות ס.א.ר. הוחלט: אבי ברג ימשיך את המו"מ עם השותפים הפוטנציאלים. 3 . מורשי חתימה הוחלט: עובדי הנה"ח לא יהיו מורשי חתימה בחשבון. 4 . סעיף 62 . הוחלט: מאשרים את סעיף 62 , בנושא העברות רווח מהתאגידים. רשם: אבי ברג. אישר: יעקב קפלן. הנדון: סיכום ישיבת מועצת מנהלים מס' 6 . יום שלישי 29 מרץ 2005 נוכחים: קפלן, אבי, און, תמר, ליש, עמוס, חוה, אורי. 1 . שותפות ס.א.ר. – מציגים קפלן, אורי, אבי. מוזמנים: דירקטוריון ס.א.ר – נמרוד, דודיק, יוחנן, עוזי. הוחלט: א . אין שינוי בעמדת דפנה לגבי דמי הניהול. ב . צוות מדפנה יפגש עם אלון קלר. ג . יוקם צוות לבחינת המשך דרכו של ס.א.ר. 2 . כתב ערבות עסק דפנה למפעלי תיירות דפנה אגש"ח במג"ע. הוחלט: אושר כתב הערבות. 3 . הצעת רכש למניות דפנה בקירור גליל . הוחלט: לדחות את ההצעה. רשם: אבי ברג אישר: יעקב קפלן. מבזקי עסקים נמסר ע"י אבי ברג · ענף נו"פ.:סבג מהנדסים נשכר לביצוע תוכנית לפארק הדרומי כולל דרך גישה סטטוטורית · פרי הדר: נחתמו הסכמים עם פריאור על מענקים כנגד התחייבות למשלוחים דרכם. עקב כך נוטעים עוד 450 דונם. · גני דפנה: הסתיימו שידרוגם של 4 יחידות חדשות הכוללות ג'קוזי. · בריכה: העברת אחריות הבריכות מממשרד הבריאות למועצה, תיערך פגישה לבדיקת עלויות שידרוג הבירכה. · בימים אלה מתחילה העבודה לבניית מסנן המים. · הסדר דפנה- בל"ל: בישיבה עם הבנק הוחלט להתקדם. הרחבה קהילתית · עד עתה נמכרו 18 יחידות. · בימים הקרובים תחל בנייתן של חמישה בתים נוספים. עשרה בתים נמצאים לקראת סים שלב השלד. · בחג הפסח יערך קמפיין פרסום מרחבי באמצעות המועצה. הצפי הוא למבקרים רבים.
"חשבתי שאחותי מתה בשואה, והיא חיה פה" (מירי חסון – ynet) כך אמרה לאה קויפמן, ניצולת שואה שגילתה לפני שבוע שאחותה המנוחה עלתה לארץ לפני 45 שנים והתגוררה בקריית אונו. שלשום היא נפגשה עם אחייניתה. "כולנו התרגשנו", סיפרה. "הכי עצוב זה שהיא הגיעה לארץ באותה שנה בה נהרג בני הצנחן. כל כך הייתי צריכה אותה אז". במשך שנים ארוכות וכואבות הייתה בטוחה לאה קויפמן, אם שכולה בת 85 מקיבוץ דפנה, שכל משפחתה נספתה בשואה. היא לא ידעה שאחותה הגדולה, ברוניה לייבמן ז"ל, הגיעה גם היא לישראל, וחיה במשך 45 שנים בקריית אונו, שם נפטרה לפני שמונה שנים. בזכות אתר האינטרנט החדש של "יד ושם" (ראו את כתובת האתר בעמוד הבא) הצליח בנה לאתר את שרה מיקובסקי, בתהּ של האחות האבודה, ושלשום (בשבת) התקיימה הפגישה המרגשת בין השתיים. להוציא שניים מנכדיה של קויפמן, אחד בהודו והשני חייל, הגיעו כל בני המשפחה למפגש במועדון הקיבוץ. "היינו 19 אנשים. כולנו התרגשנו", סיפרה קויפמן ל-ynet. בעיניים דומעות מהתרגשות, סיפרה: "הכי עצוב היה ששרה סיפרה שאחותי הגיעה לארץ בשנת 1960, השנה בה שכלתי את בני הצנחן שלא שב הביתה, וכל כך הייתי צריכה את אחותי תקופה. זה כזה פספוס. לו היה אינטרנט קודם, הייתי מוצאת אותה ממזמן". בפעם האחרונה שבה ראתה לאה קויפמן את אחותה היא הייתה בת 19, ואחותה בת 24. "אני הייתי נשואה לבעלי זכרונו לברכה, וחודש לאחר פרוץ המלחמה ברחתי איתו לסיביר", סיפרה. "שש שנים היינו שם עד שעלינו ארצה בעליה של אקסודוס. שאר המשפחה נשארה בוורשה, כמה שלא חיפשתי אותם, לא מצאתי. מצד אחד קצת עצוב לי, ומצד שני אני מאושרת לדעת שאחותי חיה כאן שנים רבות והספיקה ללדת בת ויש לה נכדות ונינות". למרבה המזל, שמונה חודשים לפני שמתה, הספיקה ברוניה לייבמן להכין קלטת בה היא מגוללת את סיפור תלאותיה בוורשה. כך זכתה קויפמן למזכרת אחרונה מאחותה. "היא סיפרה דברים נוראים בקלטת, ניצלה בנס. בסוף המלחמה היא שקלה 28 קילו. פעם, כשניסתה לגנוב פרוסת לחם רצו לירות בה והיא קבלה מכות קשות. היא הייתה בגטו ומשם לקחו את כל המשפחה להשמדה. פיזרו אותם ואחד לא ידע מהשני. היא הייתה עם אחד מהאחים שלנו וסיפרה שאותו השמידו". עם תום המלחמה נסעה לייבמן לארגנטינה, שם התחתנה וילדה את בתה היחידה - שרה. כששרה הייתה בת 12 היא ביקשה לחגוג בישראל את הבת מצווה והם עשו עלייה. כנראה שהמציאות חזקה מכל דמיון, ובני משפחת לייבמן אף ביקרו כמה פעמים בקיבוצה של לאה קויפמן. "זה צחוק הגורל", אמרה. קויפמן סיפרה כי במהלך הפגישה התגלה לשרה לראשונה איך נראו חייה של אמהּ בוורשה: "סיפרתי לה דברים שהיא לא ידעה, כמו שברוניה סיימה את בית הספר לתרבות וקיבלה עבודה אצל המשפחה הכי עשירה בוורשה. היא הייתה מטפלת בשני הילדים ולימדה אותם עברית. היינו רואים אותה רק בשישי שבת. אני הייתי באה לבקר אותה הרבה שם". כעת היא לא מסוגלת לחשוב על דבר מלבד המשפחה שמצאה: "לפחות יש לי את הקלטת שלה. שרה גם הביאה לי שתי תמונות של ברוניה. אני לא זכרתי אותה כפי שהיא נראית בווידיאו, אבל כולם אמרו שאני מאוד דומה לה. אני זכרתי אותה איך שהיא הייתה צעירה. בפסח ניפגש שוב. הבן שלי אמר לי אתמול לאחר המפגש 'אמא, נכון שמשפחה לא בוחרים, אבל לו הייתי צריך לבחור לי משפחה, לא הייתי בוחר אחרת'. הם כל כך התיידדו, הוא כל כך מאושר". "הבן דוד שלי שווה מיליון נשיקות" לפני שבוע, כשקיבלה שרה מיקובסקי את שיחת הטלפון מבני דודה האבודים, לא הייתה מאושרת ממנה. בשיחה עם כתבת ynet סיפרה: "בשבת שעברה הם גילו אותי. לאה ובנה ישבו מול המחשב ועברו על השמות עד שמצאו את אמא שלי. באותו יום הם איתרו את הכתובת בה היא גרה בקריית אונו, והבת שלה נסעה לשם. הדיירים בדירה מסרו להם את הפרטים שלי והם יצרו איתי קשר. למחרת נפגשנו בקניון אני והבת של לאה. מסתבר שאני דומה ללאה. הבעל של הבת ראה אותי, ניגש ואמר לי 'שלום שרה'". שרה סיפרה כי דודתה דומה מאוד לאמהּ המנוחה. "היא אישה מקסימה מקסימה, כל כך חכמה ונאורה. היא נורא בכתה כשראתה את קלטת הווידיאו. הבן שלה שווה מליון נשיקות. אמא הייתה בטוחה שכל משפחתה נפטרה. שמעה סיפורים מפה ושם שאבא שלה מת מרעב כי לא רצה לאכול לא כשר, ושאמא שלה נסעה ברכבת מוורשה לאושוויץ, וברכבת פתחו גז. חבל שאמא לא חיה כדי לשמוח עם כולם". "לעולם לא לאבד תקווה" אמרה לי לאה קויפמן בעת שיחה על פרסום כתבה זו. (העורך) "יד ושם" ברשת | מאגר שמות הקורבנות כל גולש יכול לחפש במאגר שמות של שלושה מיליון נספים, ולהוסיף את השמות החסרים של בני המשפחה והמכרים שנספו בשואה ועדיין לא נכללים במאגר. כתובת המאגר: http://www.yadvashem.org/wps/portal/IY_HON_Welcome חברים הזקוקים לסיוע בגלישה באינטרנט או המעוניינים ללמוד לגלוש, מוזמנים לפנות אלי. אשמח לעזור לכל מי שסקרנותו גדולה ויש בו צימאון להכיר עולם מופלא של מידע וידע. בברכה, אלי ליבנה |
|
|
מכתבים לאלוהים העברת חפצים פיזיים באמצעות כוח המילים. אוהלו, מחנה כינרנט 2005. הדרך להגיע אל האלים הייתה מאז ומתמיד דרך מורכבת ולא פשוטה, תלוי כמובן באלים בהם מדובר ובמאמינים עצמם. בדת היהודית, כמו בדתות מונותיאיסטיות אחרות, נמצא האלוהים בכל מקום. זאת, למרות מקובל לכנות אותו גם אבינו שבשמיים והיושב במרומים. בתפילות ובבקשות הנישאות אליו מצפים המאמינים שיפתחו שערי השמיים. טכנולוגיה אלוהית הבעיה העיקרית בתקשורת עם בורא עולם, במיוחד אם אתה מאמין ספקן במיוחד, שאתה כמעט אף פעם לא נענה ישירות, ולכן גם לא יכול לדעת אם ההודעה שלך הגיעה...קצת דומה למצב שבו אתם כותבים מכתב בקשה, או תלונה, לבוס הגדול ולא יודעים אם המסר עבר. עם השנים, התפתחו כלי עזר ושיטות העברה שונות, שנועדו להבטיח, עד כמה שניתן, את העברת המסרים של המאמינים היישר לישות האלוהית, החל מתקיעה בשופר המכוונת לפעור סדק בשערי הרקיע, וכלה בשיטה פיזית יותר, הטמנת פתקי נייר בכותל המערבי מתוך כוונה שיגיעו לכתובת הנכונה.
בניסוי שנערך במסגרת מחנה כינרנט 2005 הצענו דרך פשוטה ואלגנטית להעברת מסרים לאלוהים, שמשלבת בין טכנולוגיות עתיקות ומודרניות וממחישה לראשונה, בצורה מטאפיזית, את הכוח הטמון במלים. בשלב הראשון נבנה מעין אתר אינטרנט ששימש כמעין "כותל" וירטואלי ואיפשר לרכז כמות גדולה של פניות ובקשות לצורך שילוחם כלפי מעלה.. בשלב הבא לקחנו מסוף עם מודם סלולארי, שתוכנת כך שיוכל ל"דבר" עם אתר האינטרנט, ולהדפיס בצורה אוטומטית את המסרים הנכתבים באתר. זנב טקסטואלי הפלטפורמה שנבחרה לצורך שיגור המסרים הייתה אשכול של ארבעה בלוני הליום גדולים, כל אחד בקוטר של כ-1 מטר שספקו יחדיו כוח הרמה של כמחצית הק"ג. האשכול נקשר לקצהו של סרט הנייר התרמי במסוף, לא לפני שהמסוף עצמו הודק בחוזקה לשולחן השגור באמצעות חוטים מיוחדים על מנת שלא יתרומם גם הוא לשחקים. מיד עם הפעלת המסוף החל אשכול הבלונים להתרומם בהדרגה, כאשר כל בקשה ובקשה "הרימה" את הבלונים אל על בכמה סנטימטרים. במוכן זה אפשר בהחלט לקבוע כי עשרות הבקשות, הפניות והמסרים שנשלחו באמצעות האתר, הם אלה שגרמו, בסופו של דבר, לתנועת הבלון כלפי מעלה. האם אפשר לדבר על טלקינזיס מסוג חדש? לא ברור. לא ברור גם אם נושאי התכנים ואופים השפיעו על קצב ההדפסה, ומתוך כך גם על מהירות השחרור של הבלון. כך או כך, לאחר כמחצית השעה מתחילת ההפעלה של המסוף היו הבלונים כבר בגובה של כעשרה מטרים מעל לפני הקרקע כאשר רק סרט נייר דק* - חוט טקסטואלי עמוס תכנים, קשר אותם עדיין לפלנטה שלנו. בגובה של כ-16 מטרים אזל גליל הנייר במסוף ואשכול הבלונים השתחרר באחת, כשהוא מזנק במהירות כלפי מעלה, נושא מאחוריו את זנב המילים המתפתל. רגע מאוחר יותר כבר אפשר היה להבחין רק בכתם צבעוני בשמיים הנושא זנב קטן, כמו כוכב שביט זעיר הממהר לעזוב את מערכת השמש. עולים לשמיים בשולי הדברים הטכניים, להיכן באמת הגיעו הבלונים?
כוח המשיכה של הנייר מהמסוף הוא כ-400 גרם. על מנת שהבלונים לא יתלשו את הנייר, עוד לפני תהליך ההדפסה, הוחלט להקטין את כוח ההרמה של הבלונים לכ-200 גרם. לשם כך נוצלה שיטה עתיקה שנלקחה מספריו של ז'ול ורן והיא הוספת משקל לבלון...שקית ניילון עם אבנים במשקל של כ-200 גרם נקשרה לבלון בהתאם. קשה מאד לחשב את מהירות הנסיקה של אשכול בלוני ההליום באוויר מאחר ומעורבים בכך גורמים רבים. לענייננו, די לומר, בהערכה גסה, שמדובר במהירות שבין 200-400 מטרים לדקה. מהרגע שהתחילו לנסוק, אין כמעט מה שיעצור את הבלונים בדרכם למעלה, חוץ מהרוחות שהיו חלשות מאד באותו זמן. עם העלייה לשמיים, האוויר נהיה דליל יותר ויותר ונוצרים הפרשי לחצים, גדלים והולכים בין פנים הבלון לבין הלחץ שהולך וקטן בחוץ. הבלונים הולכים ומתנפחים. בגובה מסוים, בין 9-10 קילומטרים, ובטמפרטורה של מינוס 40 מעלות, נכנעים מעטפות הבלונים להפרשי הלחצים ופוקעים. ומה קרה לזנב ? רוחות סילון הנושבות בגבהים אלו המשיכו מן הסתם לסחוף את זנב הנייר מזרחה. סביר להניח כי בשלב מסוים, ייכנע הנייר עמוס מילים לכוח הכבידה ויגיע כולו, או חלקים ממנו, חזרה לכדור הארץ. Collective #242 Concept Team concept@exego.net הקולקטיב - כי זה משהו האינטרנט הזה! הקולקטיב הוא מידעון הנשלח פעם בשבוע אל המשתמשים באי מייל. קצרצרים · החל מיום 12.04 הושג הסדר לכביש 6 לרכבי הקהילה. · ברצוני להתריע על הליכה בלילה לצד הכביש בבגדים כהים. מסוכן מאד להולכים ומפחיד מאד את הנהגים. יש, בבטיחות הגליל רצועות "שליקס" מיוחדות מחזירות אור. אנא, עשו משהו לפני שיקרה הגרוע ביותר. צהל גרינבאום. · אירועים במוזיאון תל-חי יום שישי 29.04 בין השעות 14:00-11:00 "תמונוע" - שילוב בין תערוכה לסרט קלנוע.הרצאה: מבט מלוכסן על סין ביקור בתערוכה. סרט: גיבור. בהנחיית האנתרופולוג ניר שילה יום שבת 30.04 הצגה לכל המשפחה "איך נולדים כלים" שני אמנים שרים מתנועיים ומנגנים על כלים רבים. טלפון לבירורים 6950769 . · מועצה אזורי - לוח אירועי תרבות אביב 28,29,30.4 טיול משפחות למדבר יהודה – בהדרכת נעמי מרגלית 17.5 הצגה "מזריץ" – במסגרת מנוי התאטרון- בית העם כפר בלום 24.5 מחול "שלוש" – להקת המחול בת שבע – בית העם בכפר בלום · לוח הופעות מקהלת הגליל העליון 16.5.05 - אירוע יום העצמאות לוותיקי הגליל בשעה 17:30 בחדר האוכל בנאות מרדכי. 11.6.05 - "שיר לעמק" בהפקת אמנות לעם בשעה 20:30 בקיבוץ יפעת. במסגרת פסטיבל "קול המוסיקה בגליל העליון" (30-23 ביולי 2005) המקהלה תופיע בקונצרט ובו שני קטעים : קנטטה 198 מאת באך / וקנטטה בשם "לך דניאל" מאת טלמן
|
